אלמוות סיני הוא צמח
רב-שנתי שרוע, שאינו יוצר כרים צפופים כקרוביו.
אלמוות סיני פורח ממרס עד מאי, אך פרחיו נותרים על הצמח במשך כל השנה, כשהם מבריקים בגון כסף, בזכות עלי-ה
עטיף הקרומיים שלהם. שפת עלה-ה
גביע אינה קרומית, ואין זיף בראשו. קוטר ה
קרקפת הבשלה 7 מ"מ או פחות. אורך הגביע 2–3 מ"מ.
אלמוות סיני גדל בסלעים ובואדיות במדבר. נפוץ ברוב אזורי דרום הארץ, משפלת פלשת, מדבר שומרון והרי יהודה ודרומה.
בסוג 50 מינים, בארץ 6.
כתב: מייק לבנה
מקורות מידע