סולנום החדק

עין גדי, 10-2013. צילום: © שרה גולד
עין גדי, 10-2013. צילום: © שרה גולד
  • שם הפרח: סולנום החדק
  • שם מדעי: Solanum incanum
  • משפחה:סולניים Solanaceae
  • מס' עלי כותרת: מאוחה
  • צורת העלה: פשוט
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: מדבר
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: שיח ובן-שיח
  • תפוצה בארץ: מדבר שומרון, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, בקעת הירדן
  • עונת הפריחה: ינואר, פברואר, מרץ, אפריל, מאי, יוני, יולי, אוגוסט
  • צמח צופני
    צמח המשומש לרפואה
    צמח רעיל
סולנום החדק הוא בן-שיח סבוך, ירוק-עד. גובהו מטר ויותר. העלים רכים, ביציים לא סימטריים, נישאים על פטוטרות, שפתם גלונית מאוד. על הגבעול ועל העורק הראשי של העלה בצידו התחתון פזורים בדלילות קוצים צהובים כפופים, רחבים בבסיסיהם. העלים והגבעולים מכוסים בצעירותם לבד צהוב של שערות כוכביות. על הגבעולים פזורות בלוטות-צוף המושכות נמלים, ואלה מגינות על הצמח מחרקים אוכלי צמחים. סולנום החדק פורח במשך רוב השנה, מינואר עד אוגוסט. הפרח סגול ומרכזו צהוב, קוטרו 2 ס"מ ויותר. פעמוני עד גלגלי, פרוש עד מופשל לאחור. הפרח נכון, ולו 5 עלי גביע מאוחים, 5 אונות כותרת מאוחות בבסיסיהן, 5 אבקנים. הזיר קצר, המאבק גדול. המאבקים נטועים בלוע הכותרת וצמודים לעמוד העלי כחרוט. הפרח מואבק בידי דבורים גדולות מסוג קסילוקופה (דבורת העץ). הפרי ענבה צהובה (או אדומה–ורודה), בשרנית, כדורית, חלקה. קוטרה 2.5 ס"מ. הפרי רעיל! עם ההבשלה גדל הגביע ועוטף את הפרי.

סולנום החדק נפוץ בארץ בבקעת ים המלח, חודר גם אל עמק הירדן התחתון. הוא גדל באופן טבעי בנאות-מדבר, פושט גם אל בתי-גידול מופרעים בידי אדם – שדות מושקים ומעזבות. תפוצתו העולמית משתרעת בבתי-גידול לחים במדבריות חמים במזרח אפריקה ובדרום-מערב אסיה.

הפירות משמשים לריפוי פצעים חיצוניים, דלקת בעור וזיהום פטרייתי.

סולנום הוא סוג רב-מינים (1,700 לפי חלק מהמקורות), ובו בין היתר צמחי תרבות חשובים שמוצאם מאמריקה: תפוח-אדמה (סולנום הפקעות), חציל. בעבר נכללו בו גם עגבניה ופלפל, לאחרונה הופרדו אלה לסוגים בפני עצמם. כן נהוג לגדל מינים אחדים של צמחי נוי מהסוג סולנום. בארץ גדלים בר 4 מינים אוטוכטוניים, ועוד 2 מינים גֵרים.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע 

הצמח במקורות

השם חדק הוא מקראי (משלי טו 19, מיכה ד 4), ונותר בנוסח הערבי של שמו עד היום. השם מתייחס למשוכות קוצניות, ויתכן ששימש שם כללי למשוכות שהגדירו חלקות. שם זה נזכר גם במשנה (עירובין פ"י מ"ח) ובתלמוד הבבלי והירושלמי. מסתבר שהצמח שימש בימי קדם ביעילות להתקנת משוכות, בזכות קוצניותו.

כתב: מייק לבנה