נץ-חלב ערבי הוא צמח-נוי מפואר. הפרח הבודד מתהדר ב
כותרת לבנה–צחורה, פרושה לרווחה, ובמרכזה
שחלה כדורית שחורה מבריקה. ה
בצל גדול, מנץ בצלצולי-ריבוי וגטטיביים רבים.
נץ-חלב ערבי פורח באפריל ובמאי. הוא שונה מכל יתר מיני הסוג בארץ בכך שעלי הכותרת שלו לבנים כליל, ואין להם רצועת-אורך ירוקה בצידם החיצון. עלי הכותרת רחבים. השחלה שחורה (או ירוקה כהה מאוד), מבריקה. פרחים רבים ערוכים יחד בתפרחת צפופה.
נץ-חלב ערבי נרשם כצמח-בר בארץ, אך כנראה בטעות. זהו צמח-נוי נאה, שפרטים מעטים ממנו נפוצו כפליטי-תרבות. מוצאו בארצות שבמערב הים התיכון.
בסוג 275 מינים, כולם
גיאופיטים עם בצל. הם נפוצים בכל היבשות פרט לאוסטרליה. כל העלים ערוכים ב
שושנת ויוצאים ישר מן הבצל, ללא גבעול. העלים מוארכים, והם מתים מדי קיץ, הבצל
רב-שנתי, ומנץ בחורף עלים חדשים בכל שנה.
הסוג כולל 275 מיני גיאופיטים הגדלים בכל היבשות. מרכזו הראשוני היה כנראה בדרום-אפריקה, מרכז משני באיזור ים התטיס. בארץ גדלים בר 6 מינים. חלקם מינים צעירים, שההפרדה ביניהם טרם התגבשה, דבר המקשה על הגדרתם. עוד 3 מינים מקובלים בגננות.
מקורות מידע
הצמח במקורות
בתלמוד נזכר צמח בשם "נץ-החלב" ו"חלבצין" (שביעית, עוקצין). לא ברור האם בשניהם הכוונה היא לאותו הצמח, ולאיזה צמח הכוונה, אך השם נץ-חלב אומץ עתה רשמית לסוג Ornitogalum, ודאי מפני שמשמעו של השם המדעי הוא "חלב-ציפורים", המתאים בערך למשמעות המצורפת של נץ ושל חלב. יש המשערים כי צמח זה נזכר אף בתנ"ך בשם חריונים (מלכים ב, ו 25).
הסוג נקרא באנגלית בשם "כוכב בית-לחם", והוא מתקשר אל מסורת נוצרית על בשורת לידתו של ישו.
כתב: מייק לבנה