געדה זעירת-פרחים

גליל תחתון-מצפה אלות, 12-5-09. צילום: © שמעון כהן-סיוון
גליל תחתון-מצפה אלות, 12-5-09. צילום: © שמעון כהן-סיוון
  • שם הפרח: געדה זעירת-פרחים
  • שם מדעי: Teucrium parviflorum
  • משפחה:שפתניים Lamiaceae
  • מס' עלי כותרת: מאוחה
  • צורת העלה: גזור
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: קרקעות כבדות
  • צורת הגבעול: מרובע
  • צורת חיים: עשבוני רב-שנתי
  • תפוצה בארץ: גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, הרי שומרון, הרי יהודה, שפלה
  • עונת הפריחה: מאי, יוני
  • בסכנת הכחדה
    צמח המשומש לרפואה
געדה זעירת-פרחים היא עשב רב-שנתי נדיר, שגובהו 60-30 ס"מ, שעיר במקצת, מסתעף מבסיסו לגבעולים אחדים. הגבעולים מרובעים בחתך, מסתעפים ממרכזם למכבדים חרוטיים רחבים. הענפים ועוקצי הפרחים מפושקים ויוצרים זווית ישרה עם הגבעול. העלים נגדיים, גזורים מנוצים פעמיים-שלוש לאונות דקות ששוליהן גלולות.

הפרחים קטנים, נישאים על עוקצים ארוכים וערוכים שניים בכל מפרק. הגביע צמיר במקצת, דמוי פעמון, אורכו כ-5 מ"מ. שיניו שוות, מחודדות, אורכן כאורך צינור הגביע. הכותרת חד-שפתנית, כחולה, שעירה במקצת מבחוץ. אורכה 8-7 מ"מ. אבקנים – 4. הפרודות שעירות.

געדה זעירת-פרחים גדלה בשדות תבואה על קרקעות כבדות, שדות בור ומדרונות אבניים בחגורת הספר הצפונית ובדרום הרי יהודה.

בסוג געדה כ-300 מינים, הנפוצים כמעט בכל העולם. התכונה המאפיינת את הסוג געדה היא הכותרת החד-שפתנית, שבולטים ממנה ארבעה אבקנים. שפת הכותרת מחולקת לאונות, שהמרכזית בהן גדולה מן הצדדיות. המינים השונים מואבקים בעיקר ע"י דבורים.

השם געדה נגזר מערבית ופירושו – מסולסל, כנראה בשל מראה העלים בחלק מהמינים. השם הלטיני של הסוג נקבע לזכר טויקר – מלך טרויה שהיה הראשון שהכיר בסגולותיו הרפואיות של הצמח.

כתבה: ליאורה קרת

מקורות מידע