דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
חיפוש מתקדם
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
פתח תפריט
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
חזרה
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
עצים ביערות קק"ל
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
מונחון - מילון מושגים
פתח תפריט
דיווחי פריחה מהשטח
חזרה
דיווחי פריחה מהשטח
מועדי הפריחה
פתח תפריט
קריאה והעשרה בעולם הצומח
חזרה
קריאה והעשרה בעולם הצומח
מאמרים להעשרה בוטנית
פתח תפריט
האבקה בראי ישראלי
חזרה
האבקה בראי ישראלי
תצלומי גרגרי אבקה
פתח תפריט
צמחים במקורות ובפולקלור
חזרה
צמחים במקורות ובפולקלור
צמחים ופולקלור
שבעת המינים
ארבעת המינים
צמחים במקורות
פתח תפריט
מתכונים
חזרה
מתכונים
כבושים וחמוצים
מנות עיקריות
מרקים
משקאות
מתוקים
סלטים חמים
סלטים קרים
תבלינים
פתח תפריט
אודות
חזרה
אודות
רשימת מקורות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
הקלק וטע
צמח השדה
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
סגור חיפוש
ראשי
רשימת הצמחים באתר
בבונגית ההרים
בבונגית ההרים
החרמון, 7-3-10. צילום: © עירית צוק קובצ'י
לחץ כאן להדפסה
לחץ כאן לשיתוף
שם הצמח:
בבונגית ההרים
שם מדעי:
Tripleurospermum oreades
משפחה:
מורכבים Asteraceae
מס' עלי כותרת:
מאוחה
צורת העלה:
גזור
שפת העלה:
מפורץ
בית גידול:
קרקעות כבדות
צורת הגבעול:
עגול
צורת חיים:
עשבוני רב-שנתי
תפוצה בארץ:
גולן, חרמון, גליל
עונת הפריחה:
אפריל, מאי
מאת: מייק לבנה
אודות הצמח
בבונגית ההרים (לשעבר בבונגית מקרינה) היא צמח רב-שנתי. העלה גזור לאונות חוטיות.
קנה-השורש
אופקי, וממנו יוצאים מטה שורשים אנכיים.
בבונגית ההרים פורחת באפריל–מאי. התפרחת שלה, בדומה למיני קחוון, צהובה במרכזה ולבנה בהיקפה. פרחי מרכז ה
קרקפת
צינוריים
צהובים,
דו-מיניים
, בעוד פרחי ההיקף
לשוניים
לבנים, נקביים. הפרחים הלשוניים מופשלים אחורה ולמטה.
מצעית
הקרקפת קמורה וחלולה, אינה מכוסה
חפים
. מתחתיה בחוץ יש לה חפים
רעופים
, שפתם קרומית, צבעם חום כהה. בראש ה
זרעון
נזר קרומי שקוף, קצר בהרבה מאורך הזרעון.
בבונגית ההרים היא צמח נדיר. גדל בקרקע כבדה, לחה, בגליל העליון ובגולן. תפוצתה העולמית משתרעת במזרח התיכון.
מקורות מידע
לפניך רכיב גלריית תמונות
קרקפות. צילום: עירית צוק קובצ'י
הרשמה לניוזלטר
להרשמה לניוזלטר שלנו
על הרשמה לעדכונים
עוגיות
לידיעתך, באתר זה נעשה שימוש ב'קבצי עוגיות' (Cookies) ובכלים דומים לצורך תפעול האתר, שיפור חוויית הגלישה, התאמת תכנים וביצוע ניתוחים סטטיסטיים. למידע נוסף ניתן לעיין
במדיניות הפרטיות.
הבנתי