ברומית עקרה היא דגני חד־שנתי זקוף, גובהו 50 ס"מ ויותר.
ברומית עקרה פורחת באפריל ובמאי. ה
מכבד מבודר ורחב. אורך פרקי ציר המכבד 2 ס"מ או יותר. ה
שיבוליות יתדיות צרות וארוכות, אורכן מעל 5 ס"מ, והן נישאות זקופות או משתלשלות על
עוקצים דקים וקירחים, ארוכים עוד יותר. ה
מלענים קצרים, אורכם 15–30 מ"מ. רוחב המוץ התחתון 2–2.5 מ"מ.
ברומית עקרה שכיחה בבתה, בשדות בור ובעיקר במעזבות בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון, באירופה ובמערב אסיה.
הסוג ברומית הוא אחד הסוגים הגדולים במשפחתו – מונים בו 50 מינים בכל רחבי כדור הארץ, 16 מינים בארץ. אופייניים לו תפרחת שהיא מכבד מבודר עם שיבוליות גדולות, ומוץ תחתון שראשו
שסוע, ומגבו יוצא מלען, מתחת לשסע. המוץ
עשבוני, קעור, לעיתים נמשך לאורכו קרין בגבו. הגלומות קעורות וקצרות. השיבוליות גדולות ורבות־פרחים. נדני העלים
צינוריים, נסדקים לאורכם. ה
לשונית קרומית. השיבוליות נישאות על עוקצים. לזרע (הגרגיר) תוספת שעירה בראשו, והוא מעורה במוצים.
כתב: מייק לבנהמקורות מידע