אטד אירופי הוא
שיח נשיר-קיץ, סבוך מאוד וקוצני מעט. גובהו 1.5 מ' (בין 1 ל-4 מ'). ענפיו כפופים כקשת. העלים
מסורגים,
תמימים, העלה
בשרני, מוארך, ראשו מעוגל או קטום, בסיסו מתחדד בהדרגה, חסר פטוטרת.
אטד אירופי פורח בעיקר בסוף הקיץ ובראשית הסתיו, מעט גם בכל יתר עונות השנה. הפרח מדיף ריח עדין. צבעו סגול בהיר, מוכתם ומעורק בסגול כהה. לפרח צינור ארוך ו
אוגן קצר, עשוי 5 שיניים. אורך ה
כותרת 10 מ"מ ויותר, אורך ה
גביע 2 מ"מ. 5
אבקנים קבועים על צינור הכותרת. הפרי כדורי קטן, עסיסי, אדום.
אטד אירופי גדל בחבל הימתיכוני בארץ, גדל במשוכות וגדרות, ישובים נטושים וגדות-נחלים. הוא מגיע לשליטה בנוף הצמחי בערוצים בקרקע לס בצפון הנגב. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
בסוג 90 מינים, רובם בדרום-אמריקה. בארץ 4 מינים, דומים מאוד זה לזה ואולי כולם בעצם רק מין אחד. זיהויו עם האטד המקראי מפוקפק.
כתב: מייק לבנה
הצמח במקורות
האטד נזכר במקרא בהקשרים שונים: כנקודת ציון לגורן בעבר הירדן (בראשית נ', י') גורן האטד.
הצמח "התפרסם" בעקבות משל יותם: שם הוא מתואר כצמח זניח, המנסה "לתפוס מנהיגות" על העצים...
נוגה הראובני סבור שהאטד שבמקרא הינו השיזף.
בתוספתא הוא מוזכר כצמח קוצני, שהפריע בדרכם של בני ישראל במדבר בעלותם לארץ ממצרים (סוטה פ"ד, ב').
מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו: נדרשת לו תוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר או 100 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים: שפלה, חוף, הר, בקעה,
צורת חיים: שיח
קצב צמיחה: מהיר
גובה: 2.00 מ'
קוטר: 4.00 מ'
שימוש מומלץ: שיחייה, צדי דרכים ושפת הים
עמידות לתנאי קרקע קשים: גבוהה (כולל חוליות ומלוחות)
תנאי הארה: שמש
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות
קישורים
משפחת הסולנייםמשל יותם בתנ"ך