ארביס נאה

גן ארץ ישראלי בנתיב הלה, 6-3-2011. צילום: © יעקב גרזון
"גן ארץ ישראלי" בנתיב הל"ה, 6-3-2011. צילום: © יעקב גרזון
  • שם הפרח: ארביס אוזני
  • שם מדעי: Arabis auriculata
  • משפחה:מצליבים Brassicaceae
  • מס' עלי כותרת: 4
  • צורת העלה: פשוט
  • שפת העלה: משונן
  • בית גידול: חברות שיחים (בתה וגריגה)
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: חד-שנתי
  • תפוצה בארץ: גולן, חרמון, הרי יהודה, נגב והרי אילת
  • עונת הפריחה: מרץ, אפריל
  • בסכנת הכחדה
ארביס נאה הוא עשב דו או רב-שנתי, שגובהו 70-35 ס"מ, מכוסה בצפיפות בכסות של שערות מסועפות. העלים משוננים.

הגבעולים מסתעפים בבסיסם מצוואר שורש עבה. אורך עלי הבסיס מגיע ל-12 ס"מ, והם אליפטיים-מאורכים ובעלי פטוטרות ארוכות יחסית. בסיס הפטוטרת מורחב וחובק חלקית את פרק הגבעול שמבסיסו הוא יוצא. עלי הגבעול יושבים, בעלי זוג אונות בבסיסם. אליפטיים, צרים וארוכים. אורכם מגיע ל-8 ס"מ.

גבעולי הפריחה בד"כ בלתי מסועפים. התפרחת – אשכול. ככל פרחי משפחת המצליבים, גם כאן הפרח הוא בעל 4 עלי גביע, 4 עלי כותרת ו-6 אבקנים שמהם ארבעה ארוכים ושניים קצרים. הפרחים לבנים, צפופים בקצה הגבעול. מיד לאחר החניטה ציר התפרחת מתארך והפירות גדלים מאוד. הפירות באשכול חד-צדדי, נוטים כלפי מטה. הפרי ארוך ופחוס. אורכו 7-15 "מ. רוחבו 3-2 מ"מ.

שם הסוג מקורו במילה "ערבי", אך אחרי גלגול דרך הלטינית הפכה האות ע' ל-א'. בסוג 100 מינים, הנפוצים בעיקר באזור הממוזג של חצי הכדור הצפוני משני עברי האוקיאנוס האטלנטי. בארץ 6 מינים, 3 מהם חד-שנתיים ו-3 רב-שנתיים, כולם נדירים בארץ, גדלים בעיקר בקצה הצפון: בגליל העליון, בגולן ובחרמון.

ארביס נאה הוא צמח נדיר, צומח בצל חורש וגריגה. טיפוס התפוצה – ים-תיכוני ומזרח אירו-סיבירי.

כתבה: ליאורה קרת

מקורות מידע