ברומית אזמלנית

תל גודד, ליד בית גוברין, 15-4-2011. צילום: © דרור מלמד
תל גודד, ליד בית גוברין, 15-4-2011. צילום: © דרור מלמד
  • שם הפרח: ברומית אזמלנית לחצו לשמיעה
  • שם מדעי: Bromus lanceolatus לחצו לשמיעה
  • משפחה:דגניים Poaceae
  • צורת העלה: סרגלי
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: חברות שיחים (בתה וגריגה)
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: חד-שנתי
  • תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני
  • עונת הפריחה: פברואר, מרץ, אפריל, מאי
ברומית אזמלנית היא עשב דגני חד־שנתי, זקוף, גובהו 60-15 ס"מ. התפרחת מכבד דחוס דמוי שיבולת זקופה, או לעתים מכבד רפוי מעט הנושא שיבוליות הנישאות על עוקצים שאורכם 2.5-0.5 ס"מ. השיבוליות ירקרקות, אזמלניות, באורך 5-2 ס"מ, מורכבות מ-20-8 פרחים, מכוסות בשערות צמר רכות. צמירות השיבוליות היא הסימן הבולט במין. קיים מופע קרח של ברומית אזמלנית, אולם הוא נדיר. הגלומות אזמלניות, זיפניות, התחתונה קצרה מהעליונה. המוץ התחתון אזמלני, מעורק באופן בולט ובראשו שתי שיניים קצרות, משולשות־חדות. מהרבע העליון של המוץ התחתון עולה מלען מכופף קמעה, הארוך במעט מהמוץ עצמו והמתפשק בהבשלה. הפרחים בני 3 אבקנים. הפריחה באביב.

ברומית אזמלנית מצויה למדי בבתות ובשדות בכל חלקי הארץ. תפוצתה העולמית נרחבת והיא משתרעת על פני כל היבשות.

השם ברומית הוא עברות של השם המדעי, Bromus, הטייה מיוונית – "מזון", Bromo, ובתקופה הקלאסית שמה היווני של "שיבולת-שועל" (שהיא כידוע סוג אחר במשפחת הדגניים). בישראל תוארו עד לאחרונה יותר מ-20 מינים של ברומית, חלקם נדירים, אך רובם הגדול נפוץ ומהווה מרכיב חשוב בצומח של ארץ ישראל.

כתב: דרור מלמד

מקורות מידע