בן-חיטה שלוש-זיפי הוא דגן
חד-שנתי, גובהו 20-35 ס"מ, בסיסו שרוע. פורח מאי-יוני. ה
שיבולת רפה, בעלת 3-8
שיבוליות, דומה לשיבולת של בן חיטה רב-אנפין אך מוארכת ממנה (3-6 ס"מ). הגלומות בעלות
מלענים (בד"כ שלשה) והמלען המרכזי בראש השיבולת הוא הגדול שבהם. הגרגר חפשי. עם ההבשלה ניתקת השיבולת בשלמותה.
בן-חיטה שלוש-זיפי נדיר למדי בארץ ונמצא בגליל העליון, ברמת הגולן ובחרמון. תפוצתו העולמית כוללת את ארצות הים התיכון (להוציא מצרים ולוב) וכן עיראק, איראן, דרום רוסיה, אפגניסטן ופקיסטן.
כתב: איתן מלאת
בן-חיטה הוא סוג חשוב במשפחת ה
דגניים, תת-משפחת הסיסניים, והוא אחד הסוגים הגדולים במשפחתו במספר מיניו. אלה עשבים נמוכים, חד-שנתיים, לרוב עם שיבולת עבה ומלענים בינוניים עד ארוכים. יש בסוג 25 מינים, 11 בארץ, והוא (כפי שמרמז השם העברי) קרוב לסוג חיטה. שני הסוגים נגזרו מאב-מוצא דגני קדמון משותף, ומספר הכרומוזומים הבסיסי שלהם הוא x=7. למינים השונים של בן-חיטה, בדומה למיני החיטה, יש 14, 28 או 42 כרומוזומים. השם המדעי של הסוג משמעו ביוונית "דומה לתיש", או "חביב על תיש". חשיבותו לאדם נובעת מכך, שהגנומים של שניים ממיני בן-חיטה שותפים ליצירת החיטה התרבותית. במבנהו הוא מתאפיין בכך שהשיבוליות ערוכות אחת-אחת על ציר השיבולת (שלא כמו בשעורה, שם הן ערוכות שלוש-שלוש), רחוקות זו מזו. בכל שיבולית 2–8 פרחים. הגלומות הן לרוב גדולות ורחבות במיוחד, דמויות ביצה, והן גלדניות, מעורקות, מסתיימות לרוב במלען. הגרגיר מוארך ופחוס, ובקצהו ציצת שערות.
כתבו: אורי קושניר ומייק לבנהמקורות מידע