דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
חיפוש מתקדם
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
פתח תפריט
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
חזרה
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
עצים ביערות קק"ל
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
מונחון - מילון מושגים
פתח תפריט
דיווחי פריחה מהשטח
חזרה
דיווחי פריחה מהשטח
מועדי הפריחה
פתח תפריט
קריאה והעשרה בעולם הצומח
חזרה
קריאה והעשרה בעולם הצומח
מאמרים להעשרה בוטנית
פתח תפריט
האבקה בראי ישראלי
חזרה
האבקה בראי ישראלי
תצלומי גרגרי אבקה
פתח תפריט
צמחים במקורות ובפולקלור
חזרה
צמחים במקורות ובפולקלור
צמחים ופולקלור
שבעת המינים
ארבעת המינים
צמחים במקורות
פתח תפריט
מתכונים
חזרה
מתכונים
כבושים וחמוצים
מנות עיקריות
מרקים
משקאות
מתוקים
סלטים חמים
סלטים קרים
תבלינים
פתח תפריט
אודות
חזרה
אודות
רשימת מקורות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
הקלק וטע
צמח השדה
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
סגור חיפוש
ראשי
רשימת הצמחים באתר
פואת הצבעים
פואת הצבעים
הגן של אילן טל, 10-2011. צילום: © נעם עביצל
לחץ כאן להדפסה
לחץ כאן לשיתוף
שם הצמח:
פואת הצבעים
שם מדעי:
Rubia tinctorum
שם עממי:
Madder
משפחה:
פואתיים Rubiaceae
מס' עלי כותרת:
מאוחה
צורת העלה:
פשוט
שפת העלה:
משונן
בית גידול:
שדות וגינות
צורת הגבעול:
עגול
צורת חיים:
מטפס
תפוצה בארץ:
גולן
עונת הפריחה:
מאי, יוני, יולי
בסכנת הכחדה
צמח המשומש לרפואה
מאת: עמרם אשל
אודות הצמח
פואת הצבעים היא צמח
עשבוני
רב-שנתי
המגיע לגובה 1.5 מ' ולו
קנה שורש
בשרני
אדמדם ומסועף מאוד.
ה
גבעולים
זקופים, עגולים, נושאים בדלילות שערות זיפניות קצרות המסייעות להם להיאחז בצמחים אחרים. העלים איזמלניים, מחודדים בקצותיהם,
יושבים
ב
דורים
של 7-4 עלים לאורך הגבעול.
הפרחים קטנים ( 5-3 מ"מ),
דו-מיניים
ולהם 5 עלי
כותרת
צהובים. התפרחות
אשכולות
צפופים מלוות כל-אחת בזוג
חפים
ירוקים באורך כ-10 מ"מ. הפירות
ענבות
אדומות-משחירות בקוטר 6-4 מ"מ.
השורש מגיע לאורך מטר ועובי כ-12 מ"מ בבסיסו. ממנו הפיקו בעבר צבע אדום לצביעת בדי צמר, כותנה ומשי. יש עדויות לשימוש בצבע זה מהודו כבר מהאלף השלישי לפנה"ס ומישראל מהאלף הראשון לפנה"ס. הצבע האדום מתקבל לאחר שמגיבים את מיצוי השורשים עם תמיסה בסיסית כגון אשלגן או אמוניה. לצמח היו גם שימושים ברפואה בתקופת יוון העתיקה.
אזור תפוצתה דרום-מזרח אירופה, דרום ומערב אסיה וצפון אפריקה. הובאה לשימוש כמקור לצבעים למערב אירופה והפכה שם לפליט תרבות. נדירה בעמק בית-שאן, בגולן ובשאר חלקי עבר-הירדן.
צבעים שהופקו מצמחים בעת העתיקה
מקורות מידע
לפניך רכיב גלריית תמונות
תפרחות מקרוב. צילום: נעם עביצל
מראה כללי. צילום: נעם עביצל
פירות בוסר. צילום: נעם עביצל
הרשמה לניוזלטר
להרשמה לניוזלטר שלנו
על הרשמה לעדכונים
עוגיות
לידיעתך, באתר זה נעשה שימוש ב'קבצי עוגיות' (Cookies) ובכלים דומים לצורך תפעול האתר, שיפור חוויית הגלישה, התאמת תכנים וביצוע ניתוחים סטטיסטיים. למידע נוסף ניתן לעיין
במדיניות הפרטיות.
הבנתי