דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
צמחים במקורות
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
חיפוש מתקדם
מונחון - מילון מושגים
מועדי הפריחה
דיווחי פריחה מהשטח
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
עצים ביערות קק"ל
צמחים ופולקלור
תצלומי גרגרי אבקה
האבקה בראי ישראלי
שבעת המינים
ארבעת המינים
פתח תפריט
מאמרים
חזרה
מאמרים
רשימת מקורות
אודות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
אגמון החולה
הקלק וטע
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
ראשי
רשימת הצמחים באתר
איקליפטוס אדום מצנפת
איקליפטוס אדום מצנפת
צילום: © סימה קגן
לחץ כאן להדפסה
לחץ כאן לשיתוף
שם הפרח:
איקליפטוס אדום מצנפת
שם מדעי:
Eucalyptus erythrocorys
שם כללי:
Illyarrie, Red-capped gum, Helmet nut gum
משפחה:
הדסיים Myrtaceae
מס' עלי כותרת:
חסר עלי כותרת
צורת העלה:
פשוט
שפת העלה:
תמים
בית גידול:
נטע אדם
צורת הגבעול:
עגול
צורת חיים:
עץ
עונת הפריחה:
אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר
מוצא:
אוסטרליה, דרום מערב
אקליפטוס אדום מצנפת הוא
עץ
קטן, מגיע לגובה 3 – 10 מ'. מטבעו הוא מרובה
גזעים
, המתחדש לאחר כריתה או שריפה מבסיס
גזע
עבה הנמצא מתחת לפני הקרקע (lignotuber). קלפיתו חלקה בצקבע קרם עם מעט כתמים של קליפה מחוספסת.
עליו הבו
גרים
הם עשונים ומגעם הקשה דומה לזה של פיסת קרטון שאם מקמטים אותו נשבר ואיננו נקרע. צבע העלים ירוק כהה ומבריק רוחבם 2 – 4 ס"מ אורכם עד 26 ס"מ והם כפופים כעין המגל רחבים בבסיס והולכים ומצטררים בכוון הקצה.
סידור העלים מסורג לאורך הענפים שצבעם אדום. לעומת לעלים ה
יובניליים
צורת ביצה הם רחבים פי שניים וקצרים פי שניים מהעלים הבוגרים וגם דקים ועדינים יותר למגע, בצעם ירוק חיוור ופניהם שעירות. העלים היובניליים מופיעים על חוטרים בעלי פרקים ארוכים הצומחים מבסיס ה
גזע
בזמן התחדשות לאחר כריתה או שריפה. כשממוללים את העלה מורגש ריח קל של טרפנטין.
הפריחה בסוף הקיץ ובסתיו.
לכפתורי הפרחים מכסה (operculum) רחב שלו ארבע
אונות
וצבעו אדום כהה, הוא שנתן לעץ את שמו העברי "אדום מצנפת". המכסה, שעשוי מעלי ה
עטיף
המאוחים, נושר בזמן פתיחת הפרח. בעזרת המכסה האדום הזה קל לזהות את המין מבין שאר מיני האיקליפטוס, שההבחנה ביניהם לא תמיד קלה. המכסים האדומים יוצרים ניגוד צבעים מעניין עם ה
שחלות
הירוקות ו-1500 ה
אבקנים
הצהובים, ממספרי
ה
אבקנים
הגדולים ביותר בין הפרחים של הצמחים מכוסי הזרע.
הפרחים הגדולים המסודרים בתפרחות קצרות שבכל אחת 2 – 3 פרחים והן ערוכות בזוגות בחיקי העלים. הפרחים בצורת ריבוע גדולים במיוחד יכולים להגיע ל- 7.5 ס"מ מפינה לפינה. האבקנים נישאים בארבע קבוצות צפופות, על ארבע ה
אונות
של דיסקוס הפרח.
ה
שחלות
התחתיות כוללות ארבעה עלי
שחלה
ולהן צלעות בולטות. עמוד
ה
עלי
הבודד בולט משקע בראש השחלה.
הפירות הם
ה
לקטים
קשים ו
מעוצים
בקוטר 4 -5 ס"מ.
הם מצולעים וצורתם כפעמון. מרכז הפרי שקוע וצבעו אדום מבריק. לעתים ישנם שרידי
אבקנים
מתייבשים סביב ראש הפרי. ה
הלקט
נפתח בסופו של דבר בארבעה סדקים. הפירות גדולים כל-כך שלעתים ה
עץ
כולו מתכופף מכובד הפרי.
מוצאו של עץ במערב אוסטרליה על גבעות גירניות מקרבת העיר ג'רדלטון (Geraldton) עד מפרץ הכרישים (Shark Bay).
העץ
מותאנים לקרקעות עשירות בגיר ותנאי קרקעות בסיסיות. הריבוי מזרעים הנובטים בקלות.
מין זה יובא לישראל במטרה לשמש כמקור ל"מרעה" דבורים כדי לספק לדבורי הדבש מזון בעונה שבה מעט מאוד צמחים פורחים.
כתב: עמרם אשל
מקורות מידע
לפניך רכיב גלריית תמונות
פרחים וכפתורים. צילום: סימה קגן
הפרי האופייני. צילום: סימה קגן
פירות בשלים. צילום: שרה גולד
כפתור של פרח מאוד צעיר. צילום: עמרם אשל
כפתור פרח עם המצנפת האדומה. צילום: עמרם אשל
פירות. צילום: עמרם אשל
כפתורים לפני פריחה. צילום: עמרם אשל
כפתורי פרחים צעירים. צילום: עמרם אשל
הפרח מקרוב. צילום: עמרם אשל
מראה כללי. צילום: שרה גולד
תקריב לפרי בודד. צילום: שרה גולד