כיונולומה דקת-מקור

מאת: דרור מלמד

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"
בפלורה פלסטינה מתואר המין Oxystegus tenuirostris. במחקרים פילוגנטיים-מולקולריים שנעשו לפני כעשור, נמצא כי הסוג Oxystegus אינו קבוצה מונופילטית נפרדת והוא דומה לסוג כיונולומה. לפי כללי השיום (נומנקלטורה), מכיוון שהשם כיונולומה נטבע מוקדם יותר, הועברו ושוייכו מיני האוקסיסטגוס תחת הסוג כיונולומה.

כיונולומה דקת-מקור היא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Pottiaceae, יוצר גושים דלילים. הגמטופיט ירוק-צהבהב עד ירוק כהה, לעתים משחיר בבסיסו, גובהו עד כ-1.5 ס"מ (בחו"ל מתוארים צמחים שגובהם עד 4 ס"מ).

השורשים הדמויים (ריזואידים) אדמדמים, חלקים או מגובששים בעדינות, לעתים נושאים ניצני רביה תת-אדמתיים, העשויים צבר בן מספר תאים. הגבעולים פשוטים או מתפצלים מעט לענפונים. העלים מרזביים קמעה, בלחות הם פרושים לצדדים, או נוטים מעלה וביובש הם מסתלסלים ומתקרזלים, שבירים, אורכם 6-3 מ"מ.

הטרפים איזמלניים צרים, רוחב מרכזם אינו עולה על 0.6 מ"מ, בסיסם רחב יותר (עד כ-1 מ"מ) ועוטף את הגבעול כנדן. קצות הטרפים מחודדים, שוליהם שטוחים, גלוניים בחלקם התחתון, לעתים חרוקים לאורכם ובעיקר בקצה הטרף. עורק האמצע ניכר, נמשך לקצה הטרף ומסתיים בחוד משולש קצר, שקוף. תאי בסיס הטרף מלבניים, שקופים, תאי שאר רקמת הטרף מרובעים-עגלגלים קטנים, אטומים כמעט למעבר אור.

אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים, באופן מעין "דו-ביתי" (dioicous). המנבג סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתח במכסה וכך משתחררים הנבגים. קופסית המנבג (capsule) גלילית-צרה, חומה-כתומה, תלומה כאשר היא ריקה ויבשה, נישאת על זיף (seta) צהבהב, אורכו כ-2.5 ס"מ. המצנפת (calyptra, שארית מרקמת הארכגון אותה מבקע הזיף עם התפתחות הספורופיט ונושאה בראשו) קרומית, דמויית-מקור ארוך. עם הבשלת הספורופיט, נבקעת המצנפת בתחתיתה בסדק יחיד (מצנפת כבונה, cucullate) ונושרת. מכסה המנבג (operculum) דמוי-מקור ארוך ודק, לעתים מאונקל קמעא. בפי-המנבג (peristome) 16 שיניים זקופות, אדמדמות, קצרות.

כיונולומה דקת-מקור נדירה בישראל ותועדה מהגליל התחתון, השומרון ורמת הגולן. בית גידולה חרכי סלעים של אבן-גיר, בקרבת מים. תפוצתה העולמית רחבה והיא מצויה באגן הים התיכון, אסיה, אירופה, אפריקה ואמריקה.
 
טחבים מקורזלי-עלים מאפיינים מינים אחרים, כגון מיני טורטלה (Tortella), וויסייה (Weissia), זקנית (Barbula), טימיאלה (Timmiella) וטריכוסטומום (Trichostomum) והאבחנה ביניהם מצריכה בחינת העלים בקפידה. במיני הסוג טריכוסטומום וכיונולומה שולי העלים אינם גלולים מטה (בטריכוסטומום מקורזל, הדומה מאוד לכיונולומה דקת-מקור שולי קצות העלים גלולים מעלה), תאי בסיס-הטרף השקופים מתחלפים בהדרגה לתאים הירוקים של שאר רקמת הטרף ואינם יוצרים מעבר חד (כפי שקורה במיני הסוג טורטלה).

המין כיונולומה דקת-מקור תואר בשנת  2016על-ידי קבוצת בריולוגים (חוקרי טחבים) מספרד, אלונסו-גרסייה, קאנו וחימנס ((Marta Alonso-Garcia, 1986-; Maria Jesus Cano, 1967-;Juan Antonio Jimenes, 1976-. למעשה תואר המין לראשונה בשנת 1827 על-ידי צמד הבריולוגים, האנגלי הוקר Sir William Jackson Hooker 1785-1865)) והאירי טיילור (Thomas Taylor, 1786-1848), ששייכו את המין לסוג וויסיה (Weisia tenuirostris).  בשנת 1977 שייך הבריולוג הבריטי סמית (Anthony John Edwin smith, 1935-2012) את המין לסוג Oxystegus וכאמור, לאחר בירור מולקולרי, משוייך המין כיום לסוג Chionoloma.

שם הסוג, Chionoloma, מיוונית:  chion - "שלג", loma - "גבול," שנטבע בשנת 1922 ע"י הבריולוג הבריטי דיקסון (Hugh Neville Dixon, 1861-1944), מאזכר את האזור השקוף-לבנבן של אזור נדן העלה. שם המין העברי (שאינו רשמי), תרגום שמו המדעי, tenuirostre, מלטינית: tenuis - "דק", rostrum - "מקור", מאזכר את צורת מכסה המנבג.

בסוג כיונולומה יותר מ-30 מינים, כיונולומה דקת-מקור הוא המין היחיד הגדל בישראל.

מקורות מידע