אחירותם ה
חורש הוא
שיח מסועף וסבוך, גובהו 1–2 מ', לעיתים אף עד 4 מ'. ענפיו (גזעיו) אפורים, מחוספסים קמעא. ה
גבעולים הצעירים רותמיים: ירוקים, חלקים, ולאורכם נמשכים חריצים. בתוך חריצים אלה ממוקמות
פיוניות, מוגנות בפני התאדות נמרצת מדי. העלה קצר-חיים, מופיע באביב ונושר במהרה. הוא
תמים, דמוי איזמל, אורכו 20–40 מ"מ, גונו מכסיף בגלל כסות של שערות דלילות ורכות.
אחירותם החורש פורח כולו בבת אחת בפריחה עשירה באביב ותחילת הקיץ. הפרחים ערוכים בתפרחת דמוית
אשכול ובה 10–30 פרחים. הפרח
פרפרני, צהוב לימוני, ריחני, גדול (2–3 ס"מ). ה
גביע קרומי. המפרש רחב ובולט. 10
אבקנים, זיריהם מאוחים. ה
שחלה עילית. לחיצה על בסיס הסירה גורמת לשחרור האבקנים על-ידי קריעת האיחוי בין שני עלי ה
כותרת המרכיבים את הסירה. נוצר מעין פיצוץ, והאבקה מתפזרת בצורת ענן צהוב קטן. הפרח מואבק על-ידי דבורים גדולות כדבורת העץ. הפרי הוא
תרמיל מוארך ופחוס, אורכו 4–7 ס"מ, והוא מכיל זרעים רבים. עם הבשלת הפרי משתנה צבע התרמיל לחום כהה. הזרעים מופצים כאשר התרמיל נפתח פתאומית לשתי קשוות מסתלסלות, והזרעים נזרקים לסביבה.
אחירותם החורש הוא צמח מוגן. הוא נפוץ בחורש הימתיכוני בצפון הארץ, משתלט במקומות פגועים מדחפור או משריפה, וכן נשתל בגינות ובצידי כבישים כשיח לנוי. תפוצתו העולמית ימתיכונית.
הזרעים, העלים והגבעולים מכילים חומרים רעילים. אכילת חלקי הצמח עלולה לגרום לחולשה, לשינויים בדופק הלב, לירידה בלחץ הדם ולקוצר נשימה.
כתבה: ערגה אלוני
זהירות!
הזרעים העלים והגבעולים מכילים חומרים רעילים מסוג הגליקוזידים ואלקלואידים, אשר החשוב שבהם הוא הלופינידין, המצוי גם בצמחי התורמוס. אכילת זרעים או חלקי הצמח עלולה לגרום לחולשה, לשינויים בדופק הלב, לירידה בלחץ הדם, לקוצר נשימה ואף לחנק.
מידע גנני
צריכת מים - לאחר התבססותו: לא נדרשת לו תוספת השקיה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים: שפלה, חוף, הר, בקעה,
צורת חיים: שיח
קצב צמיחה: מהיר
גובה: 3.00 מ'
קוטר: 2.50 מ'
אברים דקורטיביים: פרחים, ענפים
שימוש מומלץ: שיח פורח, שיחייה, רקע למסלעה, מכלים, גינות גג, צדי דרכים
עמידות לתנאי קרקע קשים: לגיר ויובש
תנאי הארה: שמש עד הצללה למחצה
מידע גנני נוסף: ענפים רותמיים, מזריע עצמו
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות.