דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
צמחים במקורות
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
חיפוש מתקדם
מונחון - מילון מושגים
מועדי הפריחה
דיווחי פריחה מהשטח
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
עצים ביערות קק"ל
צמחים ופולקלור
תצלומי גרגרי אבקה
האבקה בראי ישראלי
שבעת המינים
ארבעת המינים
פתח תפריט
מאמרים
חזרה
מאמרים
רשימת מקורות
אודות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
אגמון החולה
הקלק וטע
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
ראשי
רשימת הצמחים באתר
איקליפטוס מריתי
איקליפטוס מריתי
נחל אסף , 18-4-07. צילום: © צביקה אבני
לחץ כאן להדפסה
לחץ כאן לשיתוף
שם הפרח:
איקליפטוס מריתי
שם מדעי:
Eucalyptus spathulata
משפחה:
הדסיים Myrtaceae
מס' עלי כותרת:
חסר עלי כותרת
צורת העלה:
פשוט
שפת העלה:
תמים
בית גידול:
נטע אדם
צורת הגבעול:
עגול
צורת חיים:
עץ
עונת הפריחה:
מאי, יוני, יולי, אוגוסט
מוצא:
אוסטרליה, דרום מערב, דרום מזרח
צמח צופני
צמח מיובא
צמח המשומש לרפואה
אקליפטוס מריתי הוא
עץ
בינוני המגיע לגובה 5-10 מטר. הוא בולט בעליו הצרים (0.5 ס"מ) דמויי ספטולה (מרית) שהקנו לו את שמו הלטיני המקובל גם בפי הציבור. מעליו ניתן להפיק את שמן האקליפטוס המשמש בעיקר ברפואה. לנבט הצעיר 2-3 זוגות עלים
יובניליים
נגדיים
ואחריהם עלים מסורגים.
קליפת ה
עץ
אדומה ומבריקה מבליטה אותו בסביבתו וישנם פרטים המזכירים בצבע ה
גזע
את הקטלב. אקליפטוס מריתי שייך לקבוצת מיני האקליפטוס שנקראים באוסטרליה בשם mallet שמציין את היותם בעלי
גזע
יחיד המתפצל למספר בדים בסמוך לקרקע, בדרך כלל
הגזע
הראשי אינו מגיע לגובה של יותר מ-1 מ'.
העצה שלו משמשת באוסטרליה להסקה ולמוטות גידור.
התפרחות בנות 7 פרחים בדרך כלל. ניצני הפריחה גליליים בצבע ורוד כתום. מכסה הפרח מאורך ומתחתיו מוסתרים
אבקנים
ישרים. כשהפרח נפתח נושר המכסה, שהוא גלגול של עלי
ה
כותרת
, וה
אבקנים
מקנים לפריחה צבע לבן. בפרחים יש הרבה צוף והם משמשים מקור מזון עשיר לדבורי דבש בעונת הקיץ. באוסטרליה
העץ
פורח בקיץ בחודשים דצמבר עד מרץ ובישראל הנמצאת בחצי הכדור הצפוני הוא פורח באותה עונה ובחודשים מקבילים: ביולי-אוגוסט. הפרי בצורת חרוט.
מוצאו מהפינה הדרום מערבית של אוסטרליה במדינת מערב אוסטרליה שם הוא
אנדמי
לאזור שבתחום "רצועת גידול החיטה" הנמצאת ממזרח לעיר פרת.
במקום מוצאו קיים אקלים ים תיכוני (חורף קריר וגשום וקיץ חם ויבש) יובשני וכמות המשקעים מגיעה ל-300-450 מ"מ. באזור גידולו הטבעי אקליפטוס מריתי נפוץ על קרקעות חרסיתיות וחוליות (כולל כאלה שמקורן גירי) והוא עמיד למליחות ולהצפה זמנית.
בהיות אקליפטוס מריתי עמיד ליובש, לגיר ולמליחות, הוא ניטע בישראל בעיקר בנגב הצפוני ונמצא אותו בעיקר בחורשות ובלימנים.
בישראל הוא מצליח על קרקעות לס וחול באזורים בהם כמות המשקעים השנתית היא 200-300 מ"מ ואף פחות.
האתרים בהם ניתן לראות
עצי
אקליפטוס מריתי גדולים: בלימן בכביש 40 בצד הצפון מזרחי בין צומת טללים לחלוקים (בולט במיוחד ב
גזע
האדום), ב
יער
להב ממזרח לדרך עפר שבין הכניסה המזרחית ללהבים לבין כביש הגישה לדביר ולהב, באזור קיבוץ ניר-עוז, בחורשת האקלום שממזרח לאזור התעשייה של עומר, ביתיר, בפארק ערד ובחורשות וב
יערות
נוספים.
באוסטרליה ישנו תת-מין נוסף שלו צורה שיחית יותר והא עמיד עוד יותר למליחות, אשר לא הובא לישראל.
כתב: צבי אבני
מקורות מידע
לפניך רכיב גלריית תמונות
מראה כללי. צילום: צביקה אבני
בלימן ליד כביש 40. צילום: צביקה אבני
גזע אדום מפוצל. צביקה אבני
העלים צרים ומריתיים. צילום: צביקה אבני
הכפתורים אדומים והפריחה בצבע קרם. צילום: צביקה אבני
פריחה שופעת. צילום: צביקה אבני
פירות. צילום: שרה גולד