אלת המסטיק

אלת-המסטיק היא שיח מסועף, צפוף ורחב. גובהה השכיח נע בין 0.5 לבין 1.5 מ', וקוטר נופה עד 4 מ'. במקרים חריגים היא עשויה לגדול כעץ שגובהו עד 5 מ'. במקומות רבים היא יוצרת שיחים סבוכים דמויי כרים. בקרבת חוף הים השיחים קטומים ונמוכים. הצמח מכיל שרף המדיף ריח טיפוסי. מהשרף נהגו להכין חומר ללעיסה, אשר שימש גם לתיבול ולמרפא, מכאן שם המין. העלים מסורגים, מורכבים–מנוצים, בעלי 4–6 עלעלים המסודרים בזוגות, אורכם 1.5–3 ס"מ. העלעלים גלדנים, מעוגלים בראשם ושפתם תמימה. העלים נפגעים לעתים על-ידי עפצים עגולים הבולטים ממשטח העלה. ציר העלה שטוח, מכונף.

אלת-המסטיק פורחת בחודשים אפריל–מאי. הפרחים חד-מיניים, ערוכים בתפרחת דמוית מכבד. השיח דו-ביתי, פרחים זכריים ונקביים אינם גרים יחד באותו פרט. לפרח הזכרי 1–2 אונות-עטיף ו-3–5 אבקנים מפורדים, שזיריהם קצרים וצבעם אדום. הפרחים הזכריים מופיעים כצברי אבקנים, מייצרים כמות רבה של גרגירי אבקה. לפרח הנקבי 2 חפיות ו-2–5 אונות עטיף. עמוד העלי קצר, שסוע בראשו ל-3 אונות. השחלה עילית. האלה מואבקת על-ידי רוח. הפירות מופיעים ערוכים באשכולות דלילים. הפרי הבודד דמוי בית-גלעין, והוא מכיל זרע אחד. הפרי ירוק תחילה, אחר-כך הוא מאדים, וצבע הפרי הבשל שחור.

אלת-המסטיק נפוצה בחבל הימתיכוני ברוב אזורי הארץ משולי החרמון ועד לשפת המדבר. בשרון, במורדות המערביים של הכרמל ולאורך החוף היא יוצרת את חברת "החרוב ואלת-המסטיק". חברה זאת, בהרכב שונה מעט, מופיעה גם בשוליו המזרחיים של החבל הימתיכוני, במורדות המזרחיים של הגליל העליון, בגלבוע ובמזרח השומרון. תפוצתו העולמית של המין ימתיכונית.

כתבה: ערגה אלוני

מקורות מידע 

 

גידול אלת המסטיק ואיסוף השרף באי כיוס בימינו - זוהר עמר

הצמח במקורות

התבלין מסטיקא מופיע בתוספתא במסכת שבת בפרק י"ב משנה ח' " אין לועסין מסטיכי בשבת " . והוא מופיע גם בספרים של הרמב"ם ושל אסף הרופא שהיה חי במאה ה-6 . התבלין " מסטיקא " היה ידוע בעיקר אצל עדות המזרח ואצל יהודי צפון אפריקה . יהודי מרוקו קראו לו " מסטכה " והיו לועסים אותו ממש כמו מסטיק . ויהודי לוב נהגו להוסיף אותו למשקה שקדים הנקרא " רוזטה " . בתור צמח מרפא הוא משמש בעיקר לבעיות גיניקולוגיות של נשים כמו למשל : ריפוי שטפי דם מן הרחם , חיזוק הרחם בזמן ההריון , להרגעת צירים בזמן ההריון וכדומה .....

כמו כן לשרף המסטיקא ישנם שימושים נוספים בתעשייה לייצור ציפוי " לאכה " וגם לשימושי תעשייה לציפוי של פלסטיק ושל זכוכית וגם לייצור של משחות שיניים .

כיום מפיקים את תבלין המסטיקא באזור שנקרא : " מסטיקוחוריה " (כפרי המסטיק ) בדרום-מערב האי " כיוס " ביוון שהוא נימצא בים האגאי ליד חופי טורקיה

המסטיקא משמשת לחומרי גלם לתעשייה, לרפואה, ובעיקר למאכלים מזרחיים כגון : "רחת לוקום", גלידה מסטיק".

השרף הריחני היה מקובל ללעיסה בימים עברו. שרף המסטיק משמש גם לצרכים רפואיים, כחומר מייצב בתעשיית המזון, כחומר גלם בתעשיית הרהיטים, הקוסמטיקה והבישום, כדבק, כחומר מילוי והדבקה ברפואת השיניים ושימושים נוספים.

ביוון משתמשים בו כיום כתוספת לשתייה וממתקים

השרף ידוע כבר מימי מצרים הקדומה שם השתמשו בו לקטורת ולחניטת מתים. הוא נזכר בכתבי היוונים הקדמונים ובגמרא.

שרף המסטיק מופק בחודשי הקיץ מקליפת השיח ומעליו.

למטרות רפואה ניתן לעשות שימוש בשרף או בעלים.

עוצמת פעילותם הרפואית מתונה והינם נטולי רעילות.

מידע גנני

צריכת מים: לאחר התבססותו לא נדרשת לו תוספת השקיה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים: שפלה, חוף, הר, בקעה, נגב
צורת חיים: שיח
קצב צמיחה: איטי
גובה: 5.00 מ'
קוטר: 3.00 מ'
אברים דקורטיביים: עלים, פירות
שימוש: מומלץ צמח כיסוי, ייצוב מדרונות, שיחייה, מסלעה גדולה, גינת גג, עץ קטן, בודד
עמידות לתנאי קרקע קשים: לגיר, ליובש למליחות ולאשפה
תנאי הארה: משמש עד צל
מידע גנני נוסף: עמיד לתנאים קשים (חוף ים, זיהום אוויר, קוטלי עשבים, כמו סימזין וגול). שונות רבה בין זרעים ואקוטיפים רבים

נכתב ע"י יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות.