מאת: הגר לשנר
אודות הצמח
צמח עשבוני
רב-שנתי (המיקריפטופיט) הנעלם בחודשי הקיץ. מין זה שייך לקבוצה גדולה של מינים בסוג דרדר שחפי התפרחת שלהם לא קוצניים. הצמח מלבלב בראשית החורף, אז הוא מוציא תחילה
שושנת עלים רחבים,
תמימים. בהמשך העונה העלים הופכים בהדרגה ל
מנוצים. באביב עולה מאמצע
שושנת העלים תפרחת מעוגלת, מסועפת מאד, עם עלים מאורכים, תמימים ותפרחות בצבע צהוב. התפרחות נמצאות בקצות ענפים בהיקף התפרחת. דרדר אשקלון הוא "צמח גלגל" - בראשית הקיץ הצמח מתייבש וכל התפרחת ניתקת בבסיסה ומתגלגלת ברוח בשדות ומפיצה את הזרעים.
דרדר אשקלון הוא צמח בסכנת הכחדה הנמצא ברשימת הצמחים האדומים של ישראל.
תפוצה ואקולוגיה: דרדר אשקלון הוא צמח אנדמי לירדן וישראל, הגדל בחבל הים-תיכוני ובחגורת הספר. בית הגידול העיקרי שלו הם שדות בעיבוד חקלאי מסורתי. תחום התפוצה המצומצם ובית הגידול שהולך ונעלם, הפכו אותו לנדיר מאד והוא בסכנת הכחדה עולמית.
הצמח שייך לקבוצת צמחי הגלגל – צמחים אלה גדלים בבתי-גידול פתוחים עם צומח נמוך מאד. בסוף האביב מתנתקים כל חלקי הצמח העל-אדמתיים בבסיסם כיחידה אחת, ומתגלגלים עם הרוח בשדות. כך הם מפיצים בהדרגה את הזרעים שלהם. צמח הגלגל הידוע ביותר בארץ היא עכובית הגלגל, אך יש בארץ עוד מיני גלגל רבים – למשל פרע מסולסל, כמנון ענף, נעצוצית סבוכה ועוד.
סיסטמטיקה וטקסונומיה: בסוג דרדר (Centaurea) יש יותר מ-700 מינים, רובם עשבוניים
חד-שנתיים או
רב שנתיים ומיעוטם
בני שיח. זהו אחד הסוגים הגדולים במשפחת המורכבים. מיני הסוג גדלים רק מצפון לקו המשווה, בעיקר בחצי הכדור המזרחי. מרכז התפוצה של הסוג דרדר הוא המזרח התיכון.
הקוצים במיני הדרדר נמצאים אך ורק בחפי התפרחת. שאר חלקי הצמח אינם קוצניים. לחלק ממיני הדרדר, ביניהם דרדר אשקלון, אין קוצים כלל.
בישראל יש 27 מיני דרדר הגדלים בכל הארץ, מהחרמון עד המדבר הקיצוני.
שם הצמח: שם הסוג המדעי – Centaurea, הוא ביוונית ופירושו "קנטאור", על שם הקנטאור כירון. תואר המין (ascalonica) מתייחס לפלשת - האזור ממנו הובאו הצמחים שמהם תואר הצמח לראשונה (למרות שהצמח הובא בעצם מעזה).
שם הסוג העברי הוא מילה מהמקרא שפירושה "קוץ" ואינה מתייחסת לצמח מסויים. תואר המין העברי הוא תרגום השם המדעי.
רב-צורתיות של עלים: לצמחים רבים יש לעלים יותר מצורה אחת, בשלבים שונים של חיי הצמח או העלה, או באיברים שונים. לתופעה קוראים "רב-צורתיות של העלים".
בדרדר אשקלון עלי השושנת הצעירים הם תמימים, ועם התבגרותם הם הופכים למנוצים. עלי הגבעול של דרדר אשקלון הם צרים ומוארכים, ולא מנוצים.
רב-צורתיות כזו נמצאת גם בקיסוס למשל, אצלו העלים באיברים הצעירים הם מעוינים, בעוד עלי הענפים הפורחים סגלגלים. לצפצפת הפרת יש עלים צעירים דומים לעלי ערבה, והעלים המבוגרים דמויי כף-יד, אופייניים לסוג צפצפה. העלים בצמחים הצעירים של קטלב מצוי הם שעירים ושפתם משוננת, בעוד העלים המבוגרים חלקים לגמרי ושפתם
תמימה.