מאת: הגר לשנר
צמח
עשבוני שרוע ממוצא סודני. הגבעולים שעירים, בהירים. עלי הצמח ירוקים כהים, מבריקים, עם עורק מרכזי שקוע.
פורח כל השנה (מוצא טרופי), אבל בחורף (דצמבר-פברואר) הפריחה מועטה. הפרחים ערוכים בגושים של עד 20, יושבים, מסודרים ב
דור צפוף סביב מפרקים. צבע הפרחים לבן עד ורוד בהיר עם מרכז ארגמני, קוטרם כחצי סנטימטר. הפירות בצבע אדמדם עד אדום, מבריקים, בשרניים, עשויים ארבע
פרודות.
זליה מחומשת היא צמח נדיר ביותר הנמצא בסכנת הכחדה בישראל. בעבר היו ידועות אוכלוסיות שלה בבתי גידול לחים במישור החוף, אך תחום התפוצה הצטמצם מאד וכיום היא ידועה רק מאזורי מעיינות בעמק בית-שאן ודרום ים-המלח.
התפוצה העיקרית של המין היא באפריקה, וישראל נמצאת בקצה גבול התפוצה הצפוני שלה. הצמח חשוד כ
גר (הופץ בידי אדם) בישראל.
שימושים: עלי הצמח נאכלים, בבישול או טריים בסלט.