תלתן תת-קרקעי הוא צמח
עשבוני חד-שנתי, מקריח, או עטוי שערות מפושקות, שרוע עד נטוי, גובהו 30-10 ס"מ. ה
גבעולים מועטים, לעתים אינם מסועפים כלל ולעתים מסועפים מעט, תלומים קמעא, שבירים. בסוג תלתן העלה
מורכב ולו 3
עלעלים (עלה תלתני). העלים בעלי-פטוטרות ארוכות. בבסיס כל עלה
תלתני מצויים שני עלי-לוואי ביצניים-מתחדדים. ה
עלעלים דמויי-יתד, על-פי רוב
מפורצים בקצותיהם, שוליהם משוננים. התפרחות
קרקפות ביצניות, דלילות ומרווחות, נישאות על
עוקצים ארוכים, מכילות פרחים רבים, ניכרים, במרכזן פרחים עקרים ובהיקפן פרחים פורים רבים, או מועטים. הפרחים העקרים, חסרי-כותרת, מתפתחים לאחר האבקת הפרחים הפורים, בעלי-ה
כותרת. בפרחים הכותרתיים, הפוריים, ה
גביע צינורי, קירח, או שעיר מעט, מתארך בהפריה, שיני
הגביע מרצעניות-סרגליות, שוות זו לזו באורכן, המגיע לכדי אורך צינור-הגביע.
ה
כותרת ארוכה כפליים מצינור-הגביע, לבנה ומפוספסת בוורוד, המפרש ביצני. בפרחים העקרים, חסרי
הכותרת, הגביע דמוי-גבעולון ושיניו ישרות. עם ההבשלה, מתארך
עוקץ התפרחת, מתקשת וטומן את הפירות בקרקע, שם נשלמת הבשלתם (מכאן שם המין. גם השם המדעי, subterraneum, מלטינית: "תת-קרקעי"). ה
קרקפות הפורות כדוריות, מכילות מספר גביעים פורים, שהם למעשה
תרמילים מכילי זרעים והרבה גביעים עקרים, חוטיים, המתכופפים לאחור, מקיפים את הגביעים הפורים ודו
חפים אותם אל הקרקע. ב
גביע הפורה הבשל כלוא
תרמיל קרומי, ביצני-מוארך, הבוקע ומציץ מתוך
הגביע, מתחת לפני הקרקע. הוא מכיל זרע עדשתי אחד, שחור. מוכרת שונות מורפולוגית ווריאנטים רבים של המין, המתבטאים באורך צינור-הגביע הפורה ובמידת שעירותו, חלקם נחשבים בידי אחדים מהחוקרים כתתי-מינים.
תלתן תת-קרקעי פורח באביב. הוא מצוי בישראל וגדל ב
בתות ושדות בור בצפון הארץ. תפוצתו העולמית משתרעת בצפון אפריקה, באגן הים התיכון, באיים הבריטיים, בטורקיה ובקווקז.
תלתן תת-קרקעי תואר בשנת 1753, על-ידי אבי הטקסונומיה המודרנית לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778).
שמו המדעי של הסוג, ,Trifolium (מלטינית: tri - "שלשה", folium - "עלה", לאמור: "שלישיית עלים"), מאזכר את העלה ה
מורכב מ-3
עלעלים וכך גם בעברית: תלתן, מ"תלת" - "שלושה".
השם תלתן נזכר במשנה (ראו משמאל: "הצמח במקורות"), אולם רוב המפרשים והחוקרים סבורים כי הכוונה לסוג אחר (גרגרנית). בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" (תרע"ז, 1917), שאל אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") את השם המשנאי לסוג Trifolium וקרא לו "תלתן-אספסת". במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1931) נזכר השם העברי "תלתן קבור" כשם המין. השם "תִּלְתָּן תַּת-קַרְקָעִי" נזכר לראשונה במהדורה השניה של מגדיר זה שהודפסה בשנת תשי"ג (1953) ונכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג תלתן מוכרים כיום 245 מינים, 50 מהם נאספו בישראל.
כתב: דרור מלמד
מקורות מידע
הצמח במקורות
השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג') מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה. השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.
כתב: דרור מלמד