עוקץ-עקרב שעיר הוא צמח חד שנתי מסועף שגובהו 25 -35 ס"מ. רוב חלקי הצמח מכוסים כסות של שערות ארוכות, מפושקות, רכות ונעימות למגע. העלים מעוגלים, דמויי ביצה הפוכה, שפתם תמימה.
עוקץ-עקרב שעיר פורח במשך כל הקיץ ויותר, ממאי עד אוקטובר. עמודי התפרחת כפופים כסליל ומזכירים
עוקץ של עקרב. הפרחים
יושבים בצפיפות זה אחר זה בצד העליון של הגבעול. הפרח דו מיני, דמוי מסמר. צבע
הכותרת לבן. צינור הכותרת שעיר מבפנים ומסתיים ב-5 שיניים מופשלות לאחור. 5 ה
אבקנים קבועים בצינור הכותרת. צלקת ה
עלי דמוית חרוט.
עוקץ-עקרב שעיר נפוץ בשדות בור ברוב חלקי צפון הארץ ומרכזה. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שבמזרח הים התיכון.
בסוג עוקץ-עקרב כ-145 מינים, 14 מהם נאספו בישראל.
כתבו: ערגה אלוני ומייק לבנהמקורות מידע
הצמח במקורות
הצמח עוקץ-עקרב נזכר פעמיים באותו עניין בתלמוד הירושלמי, הדן בהכנת תרופות המותרת בשבת: "א"ר אבון (אבין): לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת" (ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ד, הלכה ד'; מסכת עבודה-זרה, פרק ב, הלכה ב). על פי "פני משה", פירושו הידוע של הרב משה מרגלית (1780-1710) על התלמוד הירושלמי: "לוקטים לו עוקץ עקרב בשבת. אם נשכו עקרב לוקטין לו עשבים ונקרא עוקץ עקרב אפילו בשבת". מעניין לציין כי הרב מרגלית, הנחשב כאחד מרבותיו של הגאון מוילנא, נרשם בגיל שבעים לחוג לבוטניקה של אוניברסיטת פרנקפורט, כדי לרכוש את הידע המתאים לפירושו של סדר "זרעים" במשנה, העוסק בהלכות הקשורות בעבודת אדמה. כמו כן מעניינת העובדה כי השימוש בצמחי עוקץ-עקרב לשיכוך עקיצות עקרבים קיים עד ימינו ברפואה העממית.
כתב: דרור מלמד