מידע נוסף
מיני הסוג זהבית הם צמחים
רב-שנתיים, בעלי
בצל חד-שנתי קטן הסמוך לפני האדמה. הבצלים עטופים בקליפות קרומיות ועשויים גלד אחד המתחדש מדי שנה. מהבצל יוצאים 1-2 עלי בסיס, וביניהם מתרומם
גבעול הנושא את התפרחת. עלים נוספים יוצאים מהגבעול בתחתית התפרחת, ולעתים גם נמוך יותר. הפרחים הראשונים גדולים, ואלה הבאים אחריהם הולכים וקטנים בהדרגה. ה
עטיף פשוט, פתוח, דמוי משפך, בעל 6 עלי עטיף
מפורדים, צהובים (למעט
זהבית אדמדמת), ובעלי רצועה ירוקה לאורך צידם החיצוני. בבסיס כל עלה עטיף – צופן.
אבקנים – 6, מעורים בבסיס עלי העטיף וקצרים מהם. ה
שחלה בעלת 3 מקצועות. הפרי –
הלקט מרובה זרעים. ה
האבקה נעשית על-ידי דבורי דבש וזבובי רחף.
בסוג זהבית כ-115 מינים. 10 מהם פורחים בישראל.
זהבית דקת-עלים היא צמח מצוי שגובהו 10-15 ס"מ. הגדל בקבוצות של מספר פרטים.
לכל פרט בצל אחד קטן בקוטר 5-7 מ"מ, עטוף קליפות סיביות החובקות את בסיס התפרחת. לעתים יש מספר בצלצולים ליד הבצל הראשי. כל השורשים דקים ואחידים. הגבעולים קצרים ומצולעים.
מספר עלי הבסיס 1-2. הם נימיים, קרחים עד לבדיים במקצת, רוחבם 1-2 מ"מ ואורכם כפול או יותר מאורך עמוד התפרחת.
עלי הגבעול – 3 או יותר, צרים, ארוכים, ולרוב דמויי מרזב, לפחות בחלקם התחתון. כל עלי הגבעול יוצאים מבסיס התפרחת.
בתפרחת 4-8 פרחים שעוקציהם שעירים.
הפרחים ריחניים במקצת. עלי העטיף צהובים, מחודדים, שעירים בקצותיהם. ה
צלקת בעלת 3 אונות.
ההלקט מאורך, משולש בחתך רוחב וחסר צלעות בולטות. מידותיו – 13-15 x 7-8 מ"מ.
זהבית דקת-עלים גדלה על קרקעות קלות בעיקר – קירטונים, חמדות ולס, בחברות צמחים מדבריות או ערבתיות.
טיפוס התפוצה – מערב איראנו-טורני.
כתבה: ליאורה קרת