גזר עדין

מאת: הגר לשנר

אודות הצמח

 מין חד-שנתי קטן ועדין, נדיר ביותר, ברשימת המינים האדומים של ישראל. הצמח מכוסה כולו זיפים קצרים, עדינים. לכל חלקי הצמח יש ריח חלש של גזר.

הפרחים ערוכים בתפרחות קטנות בנות 5-1 פרחים. הפרחים זעירים – 2-1 מ"מ, לבנים, לעיתים ורדרדים. לכל פרח יש 5 עלי כותרת כמעט זהים, ולכן, להבדיל מפרחי גזר מצוי או גזר החוף, כולם כמעט סימטריים. קרנות הסוכך קצרות –2-3 מ"מ. חפי הסוכך (העלים שמלווים את התפרחת) שסועים לאונות סרגליות והם ארוכים מקרנות הסוכך.

מכל פרח מתפתח פרי אחד בעל שיכים מאונקלים שנאחזים בפרוות בעלי חיים (ובגרביים שלנו), וכך מופצים למרחק. השיכים מסודרים בשורות לעורך צלעות הפרי.

תפוצה ובית גידול: בסוג גזר (Daucus) יש 45 מינים בכל היבשות למעט אנטארקטיקה. בישראל יש 7 מינים, כולם עשבים חד-שנתיים ורב-שנתיים. המוכר ביותר מכולם הוא גזר הגינה (D. carota) שהוא מין גבוה, נפוץ בחבל הים-תיכוני, אבי הבר של הגזר שאנחנו אוכלים.


גזר עדין גדל בחבל האקלים הים-תיכוני במזרח אגן הים-התיכון, מיוון עד ישראל. בישראל הוא ידוע מאתר אחד בלבד בהרי ירושלים. ייתכן שהוא נפוץ יותר, אבל בגלל שהוא כל כך קטן וצנוע לא מבחינים בו, או שטועים בזיהויו.

סיסטמטיקה: בעבר הוגדר גזר עדין כמין אחר של גזר – Daucus guttatus, וכך הוא מופיע ב-Flora Palaestina ובמגדירים. מין זה הוא קרוב כנראה לגזר מצוי (D. broteri) שהוא מין חד-שנתי גדול ונפוץ בהרבה ודומה יותר במראהו לגזר הגינה. D. guttatus אינו גדל בארץ.

השם: שם הסוג המדעי – Daucus, הוא צורה לטינית של השם היווני העתיק. תואר המין involucratus פירושו "עטוף" או "עטוי", בגלל חפי הסוכך שמתארכים ועוטפים את הפרי עם ההבשלה.

השם העברי הוא השם העתיק של הירק גזר, שפירושו כפיס מוארך. תואר המין הוא תיאור צורתו בהשוואה למיני הגזר האחרים בארץ.