יקינתון מזרחי

חרשים, 2-2010,  צילום: © שרה גולד
חרשים, 2-2010, צילום: © שרה גולד
  • שם הפרח: יקינתון מזרחי לחצו לשמיעה
  • שם מדעי: Hyacinthus orientalis לחצו לשמיעה
  • שם כללי: Wild Hyancinth
  • שם ערבי: יאקותיה, מוּכַּחַלָה, יאקוּנתִייֶה, ياقوتيه
  • משפחה:אספרגיים Asparagaceae
  • מס' עלי כותרת: 6
  • צורת העלה: סרגלי
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: חורש
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: בעל בצל או פקעת (גיאופיט)
  • תפוצה בארץ: חרמון, גליל, כרמל
  • עונת הפריחה: ינואר, פברואר, מרץ, דצמבר
  • צמח מוגן

יקינתון מזרחי הוא צמח מקסים, יפה-פרחים וריחני. זהו גיאופיט נמוך, גובהו עד 25 ס"מ. הבצל קטן, כדורי, קליפותיו לבנות עד ארגמניות. העלים מעטים (3–6), סרגליים, כולם מרוכזים בשושנת בבסיס הצמח. הם זקופים או אלכסוניים, עתים משתלשלים אחורה. גבעול-הפריחה נבוב, חסר עלים.
יקינתון מזרחי פורח בפברואר, ומעט גם קודם ואחר-כך, בין דצמבר לאפריל. התפרחת היא אשכול דליל ובו 4–15 פרחים על גבעול. הפרחים זקופים תחילה, אחר פונים הצידה, ובהמשך משתלשלים מטה. צבע הפרח תכול עד סגול, עיתים נוטה ללבן. בצורתו הוא פעמוני מוארך, אלגנטי מאוד. אורכו 2.5 ס"מ וריחו נעים וחזק. אין צוף. לפרח צינור מאוחה-עלים העוטף שחלה כדורית תפוחה, והוא מוצר מעל לשחלה. בקצהו מתפצל העטיף לאוגן בן 6 אונות מופשלות לאחור, מעט א-סימטרי. 6 אבקנים חבויים בצינור-הכותרת ואינם נראים מבחוץ. הפרי כדורי כמעט, עם 3 מקצועות. הזרע שחור.
יקינתון מזרחי שכיח מקומית בחלקים שונים של צפון הארץ. הוא נפוץ בסלעים, בבתה ובחורש בגליל העליון והתחתון, בכרמל ובחרמון.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון, ומשם (כנראה בעיקר מטורקיה ויוון) תורבתו זנים גנניים רבים, החל מן המאה ה-16 לפחות.
בסוג 30 מינים, בעיקר באזורים ימתיכוניים: בדרום-אפריקה ובארצות הים התיכון.

כתב: מייק לבנה

אגדה ופולקלור

רבים מכירים את היקינטון קודם מהגינות והעציצים ורק אחר כך מהטבע. תחילת תִּרבות הצבעונים נעשתה בטורקיה. וכאשר נפטר הסולטן מוראד השלישי, בשנת 1595, שתל בנו האבל לא פחות מחצי מליון יקינטונים בחצר הארמון כדי שריחם המתוק והעז יקל על צערו.

אין ספק שבשיר, פזמון ליקינטון, בו כתבה לאה גולדברג "וּמָּחַר נֵצֵא כֻּלָּנוּ אֶל הַגַּן וְנִרְאֶה שָׁם אֶת הַפֶּרַח הַלָּבַן", התכוונה ליקינטון התרבותי. בטבע הפרחים הם בצבע מתכלת עד כחול עז.

לעתים מוצאים מושבות צפופות של הצמח כתוצאה מיצירת בצלצולי ריבוי על ידי צמח האם וכך מובטחת רבייתו אם לא נוצרו זרעים. הזרעים שחורים ובעלי תוספת שומנית המהווה מאכל תאווה לנמלים האוספות את הזרעים וכך דואגות להפצתם. הזרע הנובט מפתֵח בצל העשוי לפרוח בפעם הראשונה רק אחרי שלוש שנים. בצל של צמח בוגר עשוי להכיל מלאי מזון המספיק למספר שנות פריחה.

האגדה היוונית מספרת על עלם חמודות בשם היאקינטוס, בנו של אמיקוס מלך לקוניה שהיה יפה תואר עד מאוד. אהבוהו הן אפולו והן זפירוס אל הרוח, אולם הִיַאקִינְטוֹס העדיף את הראשון. יום אחד שיחקו אפולו והיאקינטוס בדיסקוס ואז היטה זֶפִירוּס, אל הרוח, את הדיסקוס והיאקינטוס נפגע ונהרג. אפולו הלום הצער הצמיח מדמו של אהובו צמח הנושא את שמו עד עצם היום הזה.
אמוץ דפני

פריחה יפה של יקינתון בחודשים ינואר פברואר , מתרחשת בחורבת עמודים, בבקעת בית נטופה גליל התחתון.

מקורות מידע