מאת: מייק לבנה
אודות הצמח
נרקיס צנוע ומקדים בפריחתו, בנובמבר–דצמבר. הפרח של מין זה נוצר בסיום עונת הצמיחה אך נשאר חבוי בבצל. הוא פורץ החוצה ופורח לפני צמיחת העלים, בתחילת העונה הבאה, לפעמים עוד לפני הגשם הראשון. אחריו מופיעים העלים ונוצר הפרח של השנה הבאה. תופעה דומה אנו מוצאים גם בחצב וב"מבשרי סתיו" אחרים.
הבצל, העלים, עמוד הפריחה, עלי ה
כותרת, העטרה – קטנים מאלה של
נרקיס מצוי.
נושא רק 1–2 פרחים על כל עמוד פריחה. ה
עטיף לבן, אונותיו צרות, כך שהפרח נראה דליל יותר מזה של נרקיס מצוי. העטרה כתומה וקצרה.
העלים יוצאים רק אחרי הפריחה, מספרם 0–2, ועיקר ההטמעה נעשית על ידי עמוד-הפריחה הירוק, הגדל אחרי תום הפריחה.
הצמח מוגן ונמצא בסכנת הכחדה.
תפוצתו בארץ מצומצמת, בעיקר בכורכר בחוף הכרמל.
בעבר שמו היה נרקיס אפיל.
המילה אפיל היא מילה עברית שפרושה מאוחר.
הצמח במקורות
בעשרת המכות שלקו בהם המצרים במכת ברד כתוב: "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, לֹא נֻכּוּ: כִּי אֲפִילֹת, הֵנָּה"(שמות ט, לב) , שהיתה השנה אפילה ואין הצמחים ניכרין.
ז"א הצמחים היו קטנים ולכן לא ניזוקו