דוחן זוחל

 

 

דוחן זוחל הוא דגני רב-שנתי של בתי-גידול לחים. גונו הכללי ירוק–אפור. לרוב הוא משתרע, משתרש ממפרקי הגבעול. מתפשט מקנה-שורש זוחל, ופרט בודד עשוי ליצור אחו שלם צפוף בשליטתו. אבל בהתאם לתנאי בית-הגידול הוא עשוי לצמוח גם זקוף, ולהזדקר עד גובה 60 ס"מ. בניגוד לדוחן אשון, הרי לעליו יש טרף, וגבעוליו אינם מסתעפים.
דוחן זוחל פורח כמעט כל השנה. תפרחתו היא מכבד מבודר ודליל מאוד, אורכו 8 ס"מ. הפרח הבודד מתבלט בצלקתו, שצבעה ארגמן עד כתום.
דוחן זוחל נפוץ בארץ בבתי-גידול לחים בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה, חודר גם מעט למדבר. תפוצתו העולמית משתרעת גם באזור הימתיכוני וגם באזור הטרופי.

בסוג דוחן 500 מינים, 5 בארץ. באפריקה הטרופית מגדלים דוחן תרבותי לטחינתו לקמח, ואופים ממנו לחם לא-משובח. יבולו העולמי מגיע לכדי 27 מיליון טון לשנה. מינים רבים משמשים למספוא ומרעה משובחים.

 

הדוחן מופיע במקורות ובמפרשים פעמים רבות כפת (לחם) דוחן בד"כ בסמיכות לאורז והקטניות והדיונים הם בנושאים:
המעשרות, ברכות, איסור או היתר אכילה בפסח, מעשרות ביכורים וכו'

(בתלמוד בבלי ברכות דף לז א')
"קמ"ל כל שיש בו ואי אשמעינן כל שיש בו הוה אמינא כל שיש בו חמשת המינים אין אבל אורז ודוחן לא משום דע"י תערובת אבל איתיה בעיניה נימא אפילו אורז ודוחן נמי מברכין עליו בורא מיני מזונות"...

הרמב"ם הילכות ביכורים פרק ו' הלכה ב
"אין חייבין בחלה אלא חמשה מיני תבואה בלבד והם החטין והשעורים והכוסמין ושבולת שועל והשיפון שנאמר באכלכם מלחם הארץ ואין קרוי לחם אלא פת הנעשית מאלו אבל העושה פת אורז או דוחן וכיוצא בהן מן הקטניות אינן חייבין בחלה כלל"