אוכנה מסורית

מאת: סימה קגן

שיח קטן שגובהו בדרך כלל 1–2 מטרים, אך לעיתים הוא מגיע לגובה רב יותר, בפרט אם גדל בתאי צל. בעל קליפת גזע חלקה בצבע חום. הענפים מכוסים בנקודות קטנות, בולטות ובהירות. העלים אליפטיים, אורכם 5-1.5 ס"מ, שולי העלה משוננים כמו מסור, מה שתרם לשם המין. העלווה הצעירה באביב בצבע ברונזה מרהיב, ובהמשך מתבגרת לצבע ירוק מבריק. באביב הצמח מתכסה בפרחים צהובים וריחניים, הפרחים בקוטר 2 ס"מ, בצבע צהוב זוהר.

בהמשך לפריחה מתפתחים הפירות. בכל פרח מתפתחים 5–6 פירות (אלה הם הזרעים)  כמעט כדוריים, דמויי ענבה, ירוקים בתחילה ושחורים ומבריקים עם הבשלתם. הם מחוברים לעלי הגביע הנשארים על הצמח, ובמהלך התפתחות הפרי, עלי הגביע שהיו ירוקים, מתרחבים, מתעבים ומקבלים מרקם גילדני דמוי פלסטיק בצבע אדום עז, שלרוב צובע את כל השיח באדום. בעצם, המופע הבולט של הפריחה מתקבל מעלי הגביע האדומים, והם נותרים על הצמח עד סוף הקיץ.  לשיח מופע נאה כל השנה, והפריחה והפירות הם בונוס. הפרחים עשירים בצוף ומושכים דבורים, והפרי הבשל משמש מזון לציפורים.

בית גידולו הטבעי הוא לאורך החוף הסובטרופי (המזרחי) של דרום אפריקה, גדל מגובה פני הים ועד לגבהים של כ־1,800 מטר. מין זה גדל גם בשולי יערות ירוקי-עד וכן בתוך היער עצמו, ביערות סבך, ממש בתנאי צל מלא, ובמדרונות סלעיים של גבעות. לעיתים קרובות הוא מהווה חלק משכבת הצומח התחתונה של היער, אף שהוא גדל במגוון רחב של בתי גידול.

אוכנה הוא מסוג הצמחים המומלצים לשתילה בכל גן. השיח עמיד לאירועי קרה מתונים, נהנה מתנאי שמש וגדל היטב בתנאי צל עד צל חלקי. בדרום החם מומלץ לשתול בתנאי צל בלבד. בזמן השתילה מומלץ להוסיף קומפוסט לבור השתילה ולהקפיד על תוספת חיפוי רסק עץ סביב בית השורשים. עלוות השיח צפופה כל העת, והוא עמיד לרוחות ולגיזומים. מתאים לשמש כגדר בין שכנים וישתלב בשחייה או במסלעה עם צמחים נוספים הדומים בדרישותיהם. כמו כן הצמח מתאים למכל, שאותו מומלץ להציב בצל. צמח חובה למי שחפץ למשוך לגינתו ציפורים, ואין חשש שיופץ על ידם וייהפך פולשני, כיוון שהפרי מבשיל באמצע הקיץ ונביטת הזרעים חלה בתנאי שיש מים בסביבה. מומלץ להשקות בכל חודשי הקיץ.

השקיה: להשקות סדיר
רגישות לקור: לא רגיש
ריחני: פריחה ריחנית
פרי קישוטי: מאד קישוטי
דבורים/עטלפים/ ציפורים: מושך דבורים וציפורים
מתאים לגידול בארץ: ערבה/ נגב/ שפלה/ הר/ חוף הים