בוהיניה לבידה

מאת: סימה קגן

תיאור הצמח

שיח בינוני עד גדול או עץ קטן, ללא התערבות עשוי להגיע לגובה של עד כ־4 מטרים. כשיח גובהו כ-2 מטר. העלים מחולקים לשתי אונות, צבעם ירוק בהיר, מאד קישוטיים, והם נישאים על ענפים שלעתים קרובות משתפלים כלפי מטה. הפרחים גדולים, דמויי פעמון, בצבע צהוב עז, ובמרכזם צבע שחור עד בורדו כהה. הפריחה ממושכת, היא חלה מסוף האביב עד הסתיו.  הפרחים עשירים באבקה ובצוף, ומושכים חרקים שונים כגון פרפרים ודבורים.

בהמשך לפריחה מתפתחים הזרעים. הפירות הם תרמילים דמויי אפונה, צרים ובעלי מרקם קטיפתי. בתחילה צבעם ירוק בהיר, ובהתבגרותם הם הופכים לחום בהיר.

בבית גידולו הטבעי,  הוא גדל ביערות פתוחים, בצמחיית נחלים ובסבכי דיונות חוף. בתנאי טמפרטורות מתונות הוא ירוק-עד. צמחים בוגרים מסוגלים לעמוד בלילות של קרה, אך שתילים וצמחים צעירים יש להגן מפני קרה.

פולקלור ורפואה עממית

בבית גידולו הטבעי הצמח נאסף מן הבר ומשמש כמקור למזון, לתרופות ולחומרי צבע. קליפת השורש נחשבת ע"י המקומיים כנוגד תולעי מעיים. היא משמשת לשימוש פנימי לטיפול במצבים הקשורים למעי הגס. חליטה מקליפת השורש משמשת לשימוש חיצוני לטיפול בבלוטות מודלקות, מורסות ובעיות עור. הפרחים משמשים כתרופה לדיזנטריה ולשלשול. נאמר כי הפרי משתן.

מידע גנני

השקיה: צמח חסכן במים. מומלץ להשקות באופן סדיר בשנים הראשונות עד להתבססותו ואז להשקות בקיץ פעם בחודש, השקיה עמוקה ובכך להאריך את תקופת הפריחה. קצב הגידול של השיח בינוני.

תנאי אור: שמש מלאה או  צל חלקי

שימוש מומלץ: ניתן לשתול אותו כצמח בודד או בקבוצות. הוא מתאים לגינות סלעים, לצידי דרכים,  ולמכלים גדולים, במרפסות או לצד בריכות שחייה. מערכת השורשים שלו איננה תוקפנית ואין סכנה בשתילתו סמוך למבנה או רחבה מרוצפת. גדל במגוון קרקעות, הקרקע צריכה להיות מנוקזת היטב, עם השתילה מומלץ להוסיף  קומפוסט לבור השתילה. לאחר השתילה,  מומלץ לכסות את הקרקע בשכבת חיפוי (מאלץ’) ולחדש את השכבה באופן קבוע ככל האפשר.

רגישות לקור: רגיש בשלב הצעיר.

איברים דקורטיביים: העלים והפרחים.

מאביקים: דבורים.

מתאים לאזור גידול בארץ: בכל אזורי הארץ למעט בהר הגבוה.