אלון וירג'יני

 

עץ ירוק עד ומאריך שנים. גזע העץ מחורץ, קליפת העץ בתחילה מתפתחים במהירות חריצים בצבע חום־אדמדם, עם קשקשים קטנים על פני השטח; בהמשך הקליפה נעשית שחורה ובעלת לוחות גסים ומרובעים.   העץ גדל לגובה 12-25 מטר, על גזע קצר או גבוה, לעיתים הסתעפות ענפי השלד מופיעה סמוך לקרקע ולעיתים בגובה 2 מטר או יותר. בעיצוב מכוון אפשר לקבל את שני המופעים. ענפי השלד בעלי צימוח מתרחב היוצר מבנה בעל כותרת רחבה עם התבגרותו.

ענפים צעירים: דקים, אפורים ומכוסים בשערות, עם כמה ניצנים סופיים קטנים, קהים.
עלים מסורגים, פשוטים, גלדניים, באורך כ־5–12.5 ס"מ, מוארכים או אליפטיים, בעלי שפה תמימה או קוצנית ומגולגלת לאחור. הצד העליון מבריק, ואילו הצד התחתון בהיר ומכוסה בשערות. בדרך כלל אינם מסתיימים בחוד דמוי זיף.

המין חד-ביתי . הפרחים הזכריים ערוכים בתפרחות דמויות עגילים(catkins), והפרחים הנקביים ערוכים בשיבולים. הפריחה מופיעה באביב. העץ חונט פרי-בלוט באורך כ-2 ס״מ, עם ספלול גבשושי המכסה כשליש מהפרי. הספלול בצורת קערה, סביבוני (turbinate) ובעל גבשושיות. בלוטים ערוכים בקבוצות של 3–5. הבלוט מבשיל בתוך עונת גידול אחת. בזמן הבשלתו החל מחודש ספטמבר, צבעו הופך לחום כהה עד שחור ועד תחילת דצמבר הוא ינשור.
 
מוצאו בווירג׳יניה ועד פלורידה הדרומית וטקסס, במישורים וביערות לאורך החוף. אלון וירג׳יני ניטע שם לאורך דרכים במטעים הדרומיים הישנים ועם הזמן עץ זה הפך לסמל של הדרום. בבית גידולו הטבעי הוא גדל על קרקעות חוליות וגם כבדות, ביערות צחיחות למחצה וגם ביערות עם משקעים רבים. מצטיין במערכת שורשים עמוקה, ולמרות חשיפת המין לאירועי הוריקן, הוא לא מהעצים הנעקרים ברוחות.

מתאים לשתילה בתנאי שמש מלאה בכל חלקי הארץ, במגוון קרקעות כולל קרקעות כבדות או חרסיתיות וגם לחוליות, כל עוד הן מנוקזות היטב. עמיד לרוחות חזקות. עצים צעירים ניתנים להעתקה בקלות יחסית.
תכונה אופיינית למין היא צימוח של חוטרים משורשי העץ,  צימוח לא רצוי, שנמשך כל זמן חיו בדומה למה שאנו מכירים בארץ בעצי ערבה או רוביניה בת-שיטה.
הוא מומלץ לנטיעה בגנים גדולים. חסכן במים, ממליצה להשקות באופן סדיר 7-5 שנים מהשתילה ובאזורים המקבלים 400 מ״מ בממוצע רב־שנתי אפשר להסתפק בגשמים. בנגב, ערבה או בשנות בצורת חייבים להוסיף השקיה וכמה שיותר.