מאת: סימה קגן
אודות הצמח
מוצאו בסרילנקה ודרום הודו. זהו שיח או עץ קטן קוצני המגיע לגובה של עד 6 מטרים, בעל נוף מסועף מאוד וקוצים חדים באורך 3–6 ס״מ המצויים בחיקי העלים. העלים סירוגיים, בצורת אזמל, באורך 5–10 ס״מ וברוחב 1–3 ס״מ, ושוליהם שלמים או משוננים בעדינות. הפרחים קטנים ולא בולטים, מופיעים כבודדים (פרחי נקבה) או באשכולות (פרחי זכר), וללא עלי כותרת.
הצמח דו-ביתי, כלומר פרחי הזכר והנקבה מצויים על צמחים נפרדים. אם רוצים לקבל פירות, יש לגדל גם צמחי זכר וגם צמחי נקבה; צמח זכר אחד מספיק להאבקת כ־30 צמחי נקבה. הפרי נאכל חי או מבושל. צבעו סגול ערמוני, מרקמו קטיפתי, ובתוכו ציפה עסיסית בצבע סגול. הטעם יכול לנוע מחמוץ ועד מתוק. הזנים המתוקים נאכלים לעיתים ישירות מהעץ, ואילו אחרים משמשים להכנת ריבות, ג’לי, שימורים ומוצרים דומים. הפרי מהווה מקור מצוין לוויטמין C. קוטר הפרי כ־25 מ״מ.
בבית גידולו הטבעי הוא גדל באזורי השפלה הטרופיים החמים והלחים מגובה פני הים ועד לגובה של כ־1,200 מטר. באזורים שבהם טמפרטורות היום השנתיות נעות בין 22 ל־28 מעלות צלזיוס, אך מסוגל לסבול טמפרטורות שבין 12 ל־35 מעלות וקור של עד מינוס 6 מעלות צלסיוס. הוא מתפתח היטב באזורים לחים או יבשים למחצה, אך זקוק לאספקת מים מספקת בתקופת התפתחות הפרי.
מצד אחד, צמח זה סובל בתנאי הצפה או קרקע רוויה במים. מאידך הוא עמיד מאוד ליובש, וגם עמיד לרסס מי ים. גדל בכל סוגי קרקע, כולל קרקעות גיריות. בפלורידה העץ גדל היטב בקרקעות חוליות או גרניות. מתפתח בצורה הטובה ביותר בקרקע פורייה, עשירה בחומר אורגני ומנוקזת היטב.בארץ הצמח נשיר מותנה, ולקראת החלפת העלים הם מקבלים צבעי שלכת בצבע צהוב. בעניי הוא צמח עלווה רעננה ודקורטיבית.
מידע גנני
השקיה: מומלץ להשקות בכל עונת הצמיחה. לאחר התבססות יסתפק ב2 השקיות עומק כל חודש
תנאי אור: שמש מלאה , צל חלקי
שימוש מומלץ: מתאים לשמש כצמח גובל, מעוצב כשיח, כעץ קטן למתן פרות, כצמח עלווה שתול באדנית.
רגישות לקור: עמיד עד מינוס 6 מעלות צלסיוס
ריחני: לא
איברים דקורטיביים: העלים בעלי צבע ירוק רענן דקורטיביים
מאביקים: דבורים
מתאים לאזור גידול בארץ: כל אזורי הארץ למעט אזורים בהם החורף קר וממושך.