פיקוס ברטר

מאת: סימה קגן

תיאור הצמח

עץ קטן ירוק-עד הגדל לגובה של 7-4 מטר. מוצא המין במערב ומרכז אפריקה: גינאה, סיירה לאון, ליבריה, חוף השנהב, גאנה, ניגריה, קמרון, גבון, קונגו, אוגנדה וזמביה. באוגנדה הוא גדל עד 35 מטר גובה. 

העץ גדל על מספר גזעים באופן טבעי, בצורת גביע. קליפת הגזע חלקה מעט, חומה ומתקלפת לאורך בעצים צעירים, ובעצים בוגרים הקליפה מקבלת  גוון אפור-כסוף. בעל שרף חלבי, הלטקס לבן ומאדים במגע עם האוויר. הענפים הצעירים ירוקים ובהמשך משחימים ומתקלפים.
העלים ערוכים בספירלה, עבים, גלדניים וכמעט בשרניים,  צורתם משתנה: אזמלית עד אליפטית-מוארכת.

גודל: בערך 6–19 ס״מ אורך ו-2.5–6.5 ס״מ רוחב. קצות העלים בדרך-כלל מחודדים. הצד העליון ירוק כהה ומבריק מאוד, התחתון בהיר יותר ומבריק פחות. הלבלוב בצבע ברונזה ועם התבגרות העלה הוא הופך לצבע ירוק כהה  מבריק. הפריחה והפרי הם פגה כמו בכל מיני הפיקוס, הפגות נישאות על עוקץ, בודדות או בזוגות בחיק העלים. עגולות, בקוטר כ-1–1.5 ס״מ. צבעם ירוק ובארץ הם לא מופרים ונשארים קשים. מאפיין בולט: העלים מבריקים במיוחד – כאילו מצופים בלכה – וזה סימן זיהוי חשוב המבדיל את המין ממיני פיקוס דומים.

מידע גנני

מתאים לנטיעה בכל סוגי קרקעות ובתנאי שהן מנוקזות. גדל בתנאי שמש מלאה, עמיד לחום ולקרינה, רגיש לקרה ממושכת. חסכן במים ולאחר התבססות יגדל ללא תוספת השקיה באזורים בהם הממוצע הרב-שנתי הוא 400 מ"מ לפחות.

השקיה: רגילה עד להתבססות.

תנאי אור: שמש מלאה.

שימוש מומלץ: גנים קטנים הודות לממדיו הצנועים,  חורשות קטנות, איי תנועה צרים, ובאזורים חמים בהם מגוון העצים קטן.

רגישות לקור: רגיש לקרה ממושכת.

ריחני: לא.

איברים דקורטיביים: עלווה מבריקה ובולטת ביופייה.

מאביקים: צרעה שלא נמצאת בארץ -  Agaon paradoxum.

מתאים לאזור גידול בארץ: מישור החוף והשפלה, מומלץ במיוחד לבקעה ולערבה.