פלפלון ארירה

מאת: סימה קגן

תיאור הצמח

עץ בעל גזע בצבע חום-אפור מחורץ ודקורטיבי, מגיע לגובה של 5-10 מטר. ענפי השלד גדלים זקופים בזווית כהה תוך יצירת צמרת צפופה וענפי המשנה משתלשלים כלפי מטה במופע בכותי מושלם. לצימוח הצעיר של ענפי המשנה, קליפת הענפונים אדמדמה ודקורטיבית ועם התבגרות הענף צבע הקליפה הופך לחום. העלים מסורגים, מנוצים, אורך העלה 25-12 ס"מ עם 35-17 עלעלים צרים דמויי אזמל, באורך 50-15 מ"מ, בצבע ירוק כהה ומבריקים. העלווה חיונית ורעננה כל השנה.

הפרח חד-מיני, פרחי הנקבה מופיעים על עצי הנקבה ופרחי הזכר מופיעים על עצי זכר, ואז הצמח מכונה צמח דו-ביתי. הפרחים קטנים ולא בולטים. הפריחה חלה באביב-קיץ ורק העצים בעלי הפריחה הנקבית חונטים פרות, הפרי כדורי וקטן דומה לגרגרי פלפל שחור, צבע הפרות אדום, הם ערוכים באשכולות משתלשלים ודקורטיביים על העץ מספר חודשים.

בארץ מוצאם הם גדלים החל מגובה פני הים ועד 3,500 מטר מעל גובה פני הים, מה שמסביר את עמידותם בארץ לקור.

פולקלור ורפואה עממית

פרי – נאכל טרי או מבושל. יש לו טעם חריף-פיקנטי. הפרי היבש משמש כתבלין בדומה לפלפל שחור. בנוסף מכינים ממנו חומץ, והוא מעובד גם למשקאות שונים.

במסורת הרפואית ב־צ'ילה, משתמשים בצמח לטיפול בבעיות עיכול, כמשלשל, וכמשתן-מסייע להפרשת שתן. העלים, כאשר מכינים מהם חליטה, משמשים לשטיפות במקרים מחלות מין, גירוי בעיניים, דלקת הלחמית , קטרקט. חליטה מקליפת הגזע מסייעת להפחתת דלקת, ריפוי כיבים (אולקוס).

מידע גנני

עץ ירוק-עד, בעל קצב צימוח נמרץ, מצטיין בעמידותו לבתי גידול צנועים, חסכן במים. עמיד לקרינה ולטמפרטורות גבוהות, גדל בהצלחה במגוון רחב של קרקעות.

השקיה: בשנותיו הראשונות ועד להתבססותו, מומלץ להשקות באופן סדיר. בהמשך יסתדר עם מי גשמים בלבד, באזורים בהם לפחות 400 מ"מ גשם ממוצע רב-שנתי.

תנאי אור: שמש מלאה.

שימוש מומלץ: מומלץ לשתילה כעץ רחוב, בפרט הודות לעמידותו לקרקעות שוליות, למחסור במים ולקצב גידולו הנמרץ. מומלץ כעץ בודד או כקבוצת עצים להצללה. מתאים לשתילה בחורשות.

רגישות לקור: לא רגיש.

ריחני: לעלווה ולפרות יש ריח פלפל אופייני, נעים.

איברים דקורטיביים: עלווה ופרות קישוטיים.

מאביקים: דבורים.

מתאים לאזור גידול בארץ: מתאים לשתילה בכל אזורי הארץ כולל ההר הגבוה והערבה.

מקורות מידע