מורינגה קונקננזיס

מורינגה קונקננזיס. צילום: פבלו צ'רקסקי
מורינגה קונקננזיס. צילום: פבלו צ'רקסקי
  • שם הצמח: מורינגה קונקננזיס
  • שם מדעי: Moringa concanensis
  • שם עממי: Konkan Moringa, Bitter Drumstick Tree
  • משפחה:מורינגיים Moringaceae
  • מס' עלי כותרת: 5
  • צורת העלה: מנוצה
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: נטע אדם
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: עץ
  • עונת הפריחה: אפריל, מאי, יוני, יולי, אוגוסט
  • מוצא: הודו
  • צמח צופני
    תבלין ו/או צמח מאכל
    צמח מיובא
    צמח אלרגני
    צמח המשומש לרפואה
מאת: סימה קגן


תיאור הצמח

עץ קטן נשיר מותנה בעל קליפה עבה, מחוספסת בצבע אפור חום. מערכת שורשים שטחית יחסית, וחלק מהשורשים גדלים ממש מעל הקרקע. ענפי העץ רכים וגמישים. העלים מסורגים, מנוצים פעמיים (לעיתים נדירות מאוד מנוצים שלוש פעמים), באורך של כ־45 ס״מ,  6-5 זוגות עלעלים ראשיים, באורך 10–20 ס״מ.  להם 4–6 זוגות עלעלים משניים ועוד עלעל אי-זוגי. צורת העלעלים אליפטיים והם בעלי שפה תמימה באורך 1–3 ס״מ. הם בעלי גוון כחלחל בצדם התחתון. 

התפרחת מכבדית, באורך של עד כ־45 ס״מ, מכוסה שערות צפופות. הפרחים קטנים וריחניים. הפרחים דומים לפריחה של משפחת הקטניות, הפרחים בלתי נכונים, בעלי  5 עלי כותרת בצבע  צהוב עם עורקים אדומים או ורודים, מוארכים.

בהמשך לפריחה נוצר הפרי, תרמיל כפוף, שמוט כלפי מטה, באורך 30–45 ס״מ, התרמילים צרים ובעלי חתך משולש, וכל אחד מהם מכיל מספר זרעים מעוגלים. הפריחה צופנית והאבקה נעשית ע"י דבורים.

במשתלות ובגינון בארץ מגדלים שני מיני מורינגה, את מין הבר: מורינגה רותמית Moringa peregrina ואת מורינגה מכונפת Moringa oleifera. שלושת המינים שייכים למשפחת ה״עץ הפלאי״ (Moringaceae), יש ביניהם הבדלים ברורים במוצא הגאוגרפי, במאפיינים הפיזיים ובפרופיל הכימי.

Moringa oleifera מכונפת, היא המורינגה המפורסמת בעולם כ״מזון־על״.
Moringa peregrina רותמית, מין הבר היא מומחית למדבר וליובש קיצוני.
Moringa concanensis היא קרובת משפחה נדירה ובר של המורינגה, שמקורה בהודו.
 
הבדלים עיקריים במבנה בוטני ומראה
  • M. oleifera  המראה ה״קלאסי״ עם נוף צפוף של עלעלים ירוקים קטנים. עץ דק ומהיר צמיחה. קליפה אפורה בהירה, חלקה יחסית ושעמית.
  • M. peregrina  צמח מדברי ״אדריכלי״. עם ההתבגרות הוא משיר עלים כדי לחסוך במים, ומשאיר ענפים ירוקים ארוכים ומשתפלים המבצעים פוטוסינתזה. פרחיו לעיתים לבנים או עם פסים ורודים.  קליפה חלקה, אפורה ירקרקה, בעלת מראה ״שעוותי״.
  • M. concanensis נראה כמו גרסה ״מחוספסת״ של M. oleifera. ההבדל הבולט ביותר הוא הקליפה – עבה מאוד, סדוקה לעומק ושעמית. (דומה לקליפת אלון השעם), המאפשרת לו לשרוד תנאים קשים ויבשים יותר.


פולקלור ורפואה עממית

נעשה שימוש מסורתי בעלים (טריים או מיובשים), בקליפה להכנת רטיות, ולעיתים גם בזרעים להפקת שמן. תרכובות פעילות עיקריות שזוהו בניתוחים מעבדתיים מהימנים כוללות גלוקוזינולטים, ניאזימיצין  (niazimicin), קוורצטין ונגזרות של קמפפרול.

במהרשטרה החופית, נשות דייגים נהגו להרתיח את העלים למרתח כדי להרגיע כאבי בטן לאחר לילות ארוכים בים. בשנות ה־80 החלו מרפאים באזור רטנגירי לרשום אבקות עלים להקלה בתסמיני סוכרת, לאחר שהבחינו בוויסות מתון של רמות הסוכר בדם.

מידע גנני

מתאים לנטיעה בשמש מלאה, במגוון קרקעות מנוקזות.

השקיה: השקיה סדירה, עמיד יחסית ליובש.

תנאי אור:
שמש מלאה.

שימוש מומלץ:
עץ נוי בגינה קטנה, וצמח תועלת בדומה למורינגה מכונפת.

רגישות לקור:
בתנאי קרה ממושכים חלקי הצמח העשבוניים יקפאו, והתחדשות העץ תהיה מבסיסו. פבלו מנהל משתלת קק"ל מדווח שעצים ממין זה שנטעו במשתלת בגילת לפני יותר מעשור ועברו אירועי קרה, לא הראו סימני פגיעה.

ריחני:
פריחה ריחנית.

איברים דקורטיביים:
פריחה, עלווה, פירות.

מאביקים:
דבורים.

מתאים לאזור גידול בארץ:
בכל אזורי הארץ בהם אין אירועי קרה ממושכים ותכופים בחורף.