מאת: סימה קגן
תיאור הצמח
עץ ירוק-עד הגדל לגובה של 8-12 מטר. בעל נוף רחב, מתפשט ומעוגל, ועלים ירוקים מבריקים, מורכבים מנוצים. קליפת הגזע חלקה, אפורה עמומה עד חומה אדמדמה. הענפים הצעירים קירחים עד מכוסים בשערות קצרות. העלים מורכבים מ־3–5 זוגות עלעלים, נגדיים, יושבים, אליפטיים מוארכים עד דמויי ביצה הפוכים. אורכם 6.5-3.5 ס"מ ורוחבם 2.5-1.2 ס"מ. עלעל הקצה מעוגל עד חד, א־סימטרי. העלעלים העליונים הם הגדולים ביותר. התפרחת מכבד מסיים או צדדי, פתוח יחסית.
הפרחים בצבע ורוד חיוור. עלי הגביע בצבע חום־אדמדם, דמוי עור. צינור הגביע קצר מאוד עם מעט שערות. אונות הגביע 4. עלי הכותרת 5, בעלי עורקים, בצורת אזמל הפוך. הם מופיעים בתפרחות מסועפות, על ענפים מעוצים בוגרים, מתחת לעלווה. הפריחה חלה באביב ותחילת הקיץ. הפרחים בהירים בהרבה מאלה של המינים האחרים: ורודים עד לבנבנים ולא אדומים ארגמניים.
לאחר הפריחה מתפתחים תרמילי זרעים מעוצים, שטוחים. הפרי תרמיל פחוס, רחב-ביצני עד מוארך, בצבע חום בהיר, באורך 5–14 ס"מ וברוחב 3–4.5 ס"מ. הזרעים חומים בהירים, באורך 11–14 מ"מ, ברוחב 7.5–10 מ"מ ובעובי 5–7 מ"מ, ובבסיסם ארִיל גדול (aril) בצבע צהוב.
בבית גידולו הטבעי הוא גדל בתת סוואנה יבשה של דרום אפריקה .(Bushveld) לעיתים קרובות במדרונות סלעיים, וכן בסבך, ביערות סבך ובשולי יערות ירוקי-עד.
ציפורים ודבורים נמשכות אל הצוף, הפרחים מושכים גם חרקים כגון צרעות, נמלים, חיפושיות וזבובים, אשר בתורם מושכים ציפורים וזוחלים.
לתרמילים יש, ככל הנראה, טעם עפיץ, אך קופים אוכלים את הזרעים. לזרעים אריל (arils) בשרני והוא בעל תכולת שמן גבוהה, ולכן הם אטרקטיביים מאוד לציפורים.
פולקלור ורפואה עממית
הזרעים אכילים, ובעבר שימשו למאכל הן בקרב עמי אפריקה הילידים והן בקרב המתיישבים והחקלאים האירופים. התרמילים נאספו כשהיו ירוקים ולאחר מכן נקלו. למעשה, הזרעים היו מתבשלים באדים בתוך התרמילים. לאחר מכן הוציאו אותם ואכלו אותם.
העצה הלבנה והקשה שימשה להכנת עמודי גדר חזקים, אף שהעץ אינו נחשב לעץ בעל חשיבות כלכלית לתעשיית העץ. הקליפה שימשה להפקת צבע המעניק גוון ירקרק. כמו כן תועד שימוש בקליפה כחומר לעיבוד ולשיזוף עורות.
מידע גנני
מתאים לשתילה בתנאי שמש מלאה, בקרקע עמוקה ומנוקזת היטב, ולהשקות היטב בחודשי הקיץ. ניתן להפחית את ההשקיה, עם התבססות העץ. העץ עמיד לקרה עד לטמפרטורה של כ־5- מעלות צלזיוס.
העצים הראשונים ממין זה נשתלו בארץ בשנת 1938 בגן הבוטני מקווה ישראל ובשנת 1952 נשתלו בגן הבוטני בחוות הנוי, ומאז נשתלו בגנים נוספים ברחבי הארץ והם גדלים בהצלחה.
השקיה: חסכוני, תוספת השקיה בשנים הראשונות תאיץ את צמיחת העץ, בהמשך לאחר התבססות יגדל גם ללא תוספת השקיה.
תנאי אור: בתנאי שמש מלאה.
שימוש מומלץ: עץ צל רחב.
רגישות לקור: לא רגיש.
ריחני: לא.
איברים דקורטיביים: עלים מבריקים בצבע ירוק חיוני.
מאביקים: דבורים.
מתאים לאזור גידול בארץ: כל הארץ, שפלה, אזור ההר, נגב, ערבה.
מקורות מידע