בר-זית בינוני הוא
עץ קטן ירוק-עד. העלים מזכירים עלים של
אלון מצוי, אך שתי תכונות עשויות לעזור להבדיל ביניהם: השינון בשפת העלה של אלון הוא בלתי-סדיר, ושונה מעלה לעלה אף באותו עץ; ואילו בבר-זית השינון סדיר, ואחיד במדוייק בכל העלים. בבר-זית העלים
נגדיים, היינו ערוכים על הענף בזוגות זה מול זה; באלון הם ערוכים באורח בלתי סדיר, לרוב במסורג. מובן כי בשעה שהעץ נושא פירות קל להבדיל, כי לאלון פרי
בלוט בתוך ספלול, ואילו לבר-זית פרי דמוי זית.
בר-זית בינוני פורח באביב. הפרח זעיר, עם 4 עלי
גביע, 4 עלי
כותרת ירקרקים-לבנים ו-2 אבקנים. פרחים רבים גדלים יחד ב
אשכולות המזכירים את פריחת הזית. הפרי מבשיל באוקטובר. בצורתו הוא כדורי כמו זית קטן, אך פחות מוארך, גונו תחילה ירוק, אחר אדום, ובהבשילו הוא שחור-כחלחל.
בר-זית בינוני גדל ב
חורש הארצישראלי בכל חלקי הארץ מהרי יהודה וצפונה, בעיקר בגליל ממערב לפרשת המים. שמו הערבי בַּרְזָה השתלב בעובדה כי הוא קרוב-משפחה של הזית, וכך זכה לשמו העברי. המין יחיד בסוגו בארץ, תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון. בסוג עוד 3 מינים, והם גדלים בארצות הים התיכון והמזרח התיכון.
כתב: מייק לִבְנֶהמקורות מידע
מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו: נדרשת לו תוספת השקיה של 200 ליטר למ"ר או 200 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים: שפלה, חוף, הר,
צורת חיים: שיח
קצב צמיחה: איטי
גובה: 3.00 מ'
קוטר: 2.00 מ'
איברים דקורטיביים: עלים, פרי
שימוש מומלץ: מסלעה גדולה, חורשה, גדר חיה, מכל
עמידות לתנאי קרקע קשים: לגיר, ליובש וללחות אוויר נמוכה
תנאי הארה: משמש עד צל
מידע גנני נוסף: מזכיר אלון מצוי. הפירות מושכים ציפורים
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות