מין זה שייך לסוג קטן-יחסית במשפחת ה
סחלביים, אשר בזכות צמיחתו באירופה זכה שכל המשפחה הענקית הזאת, שעיקרה טרופית, תיקרא על שמו.
הוא כולל
גיאופיטים ממשפחת הסחלביים, שהפרח שלהם קטן, מצוייד ב
דרבן, שהתפתח בבסיס השפית. במקורו נועד כנראה הדורבן לאצור צוף עבור המאביקים, אך רק מעטים מבין המינים אכן מייצרים כיום צוף, ואחרים שכללו שיטות "רמיה" שונות למשיכת מאביקים.
מתוך
פקעת חד-שנתית עולים בחורף עלים דמויי אזמל, אורכם 10 ס"מ ורוחבם 2 ס"מ, ערוכים בשושנת. מבין עלי ה
שושנת עולה באביב
גבעול זקוף ובלתי מסתעף בגובה 10–90 ס"מ, שעליו נדניים וקטַנים, הולכים וקטֵנים כלפי מעלה הגבעול. בראש הגבעול נישאת
שיבולת של 10–100 פרחים, כל אחד מהם מלווה בעלה (חפה). צבעי הפרחים לרוב ורוד, ארגמן, צהוב או לבן, או שילובים של צבעים אלה. עמוד ה
עלי וה
צלקת מעורים ב
אבקן היחיד למבנה הנקרא עמודון. לאבקן שתי
אבקיות, כל אחת מהן קשורה לבלוטה דביקה נפרדת, ויוצאת בשלמותה משנדבקת הבלוטה לראש החרק המאביק. השפית גדולה לרוב מיתר עלי ה
כותרת, בסיסה מתמשך כאמור לדרבן. יתר עלי הכותרת פרושים או מכונסים, חופים על העמודון כקסדה. ה
שחלה תחתית, שזורה לעיתים, טמונה בתוך
עוקץ הפרח.
ה
פקעת חד-שנתית. היא אוגרת מזון בשנה אחת, ומתרוקנת לספק מזון ל
נצר בשנה הבאה. במקביל תופחת לידה פקעת חדשה, ועליה ניצני הנצר של השנה הבאה. הפקעת דומה בצורתה לאֶשֶׁךְ, וזה אכן פירוש שמה המדעי. זה גם מקור לאמונות ושימושים עממיים בצמח כמעורר תאוה מינית.
מפקעות של מיני סחלב שונים מפיקים אבקה קמחית המשמשת להכנת תבשיל דמוי פודינג הידוע בלשונות אירופה בשם סַלֶפּ, שאינו אלא שיבוש שמו הערבי סַחְלֶבּ, שהוא גם מקור השם העברי (בעבר הגו את השם בעברית שַׁחְלָב).
ידועים 35 מינים בסוג סחלב, מהם 11 בארץ. תפוצתם העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון, צפונה למערב אירופה, ומזרחה לאסיה לכל אורכה, עד יפן.
סחלב קדוש הוא מין נדיר למדי של סחלב, גדל בהרים ובעמקים בעיקר בצפון הארץ.
הוא נקרא על-ידי לינאוס בכינוי קדוש בהיותו גדל בארץ הקודש.
השפית שסועה ל-3 אונות: הצדדיות משוננות, האמצעית ארוכה ומחודדת יותר מאשר ביתר מיני הסחלב שלנו. צבע השפית חום–סגול כהה ועכור, שוליה בצבע ירוק כהה ועכור. ה
דרבן ארוך, מעוקל מאוד קדימה.
בניגוד לרוב סחלבי ארצנו הוא מדיף ריח חזק ונעים. פורח מאוחר באביב, באפריל ובמאי, לעתים כבר אחרי שהעלים קמלו.
מסתבר כי (בניגוד למה שחשב לינאוס) תפוצתו העולמית חורגת מתחומי ארץ הקודש, והיא משתרעת גם בארצות נוספות במערב הים התיכון.
כתב: מייק לבנה
מקורות מידע