סולנום זיתני הוא צמח
רב-שנתי, פולש מאמריקה. שכיח בעיקר בסביבת אסמים, רפתות ולולים. הצמח נושא שיכים, אך אלה חלשים, ישרים ואינם מציקים. העלה מוארך. העלים הזכירו (למי שקבע את שמו המדעי של המין) את עלי עץ-השמן, ועץ-השמן עורבב בטעות עם
עץ הזית, וכך נקבע שמו העברי על שם הזית, למרות שאין כל דמיון ביניהם.
סולנום זיתני שופע פריחה עשירה ויוצר מרבדי-פריחה הזוהרים למרחוק במשך כל הקיץ, ממאי עד אוגוסט. הפרח יפה, סגול בהיר עם מרכז צהוב, (לעיתים נמצא גם וריאנטים לבנים) קוטרו 2 ס"מ. ה
כותרת גלגלית, עם 5
אונות, מקומטת מעט. במרכז הפרח מתבלטים 5
אבקנים צהובים צמודים אל עמוד-ה
עלי כחרוט. הפרי כדורי מושלם, צהוב, קוטרו 1 ס"מ.
סולנום זיתני גדל בישובים חקלאיים ובסביבתם בכל חלקי צפון הארץ ומרכזה, חודר אף לצפון הנגב. מעניינת הדינמיקה של אוכלוסיותיו בארץ: הוא גדל בכתמים צפופים בני עשרות או מאות פרטים על פני שטח של 10X10 מ' או כיו"ב, מתמיד לגדול באותו שטח שנה אחרי שנה במשך כתריסר שנים, ואחר נעלם. מסתבר שהוא פולש שוב ושוב מחדש כשהוא נלוה אל זרעי מספוא מיובאים.
סולנום הוא סוג רב-מינים (1,700 לפי חלק מהמקורות), ובו בין היתר צמחי תרבות חשובים שמוצאם מאמריקה: תפוח-אדמה (סולנום הפקעות), חציל. בעבר נכללו בו גם עגבניה ופלפל, לאחרונה הופרדו אלה לסוגים בפני עצמם. כן נהוג לגדל מינים אחדים של צמחי נוי מהסוג סולנום. בארץ גדלים בר 4 מינים, ועוד 2 מינים גֵרים.
כתב: מייק לבנהמקורות מידע
זהירות הצמח רעיל!
חומרי הרעל נמצאים הכל חלקי הצמח בעיקר בפרי לא בשל. החומרים הרעילים הם: סולנין, אלטרופין, ועוד חומרים ציאניניים.
אכילת חלקים מהצמח עלולה לגרום למוות.
ציפורים ועטלפים אוכלים בהנאה מהפירות הבשלים של מינים מסויימים מהמשפחה, וכך מפיצים אותם.
קישורים
משפחת הסולניים