עוזרר חד-גלעיני הוא
עץ נמוך, קוצני, מסועף וסבוך, נשיר. העלה נישא על
פטוטרת קצרה. ה
טרף יתדי,
שסוע בראשו ל-3 עד 5
אונות מעוגלות. קצות הענפים קוצניים. במרס מלבלבים העלים ונפתחים הפרחים. הפרי מבשיל בסוף האביב ובקיץ.
עוזרר חד-גלעיני פורח בחודשים מרס–אפריל. הפרחים צבורים בקבוצות, לעתים רואים עץ שכולו מכוסה פריחה מרנינה. הפרח הבודד טיפוסי לורדניים (כמו אצל תפוח, אגס, שזיף), עם
גביע של 5 אונות,
כותרת קטנה (קוטרה 10–15 מ"מ), לבנה, עם 5 עלי כותרת
מפורדים, 5–25
אבקנים, עמוד
עלי אחד. ה
שחלה תחתית, שקועה. נבדל ממינים אחרים של עוזרר בפרח, שיש בו רק עלי אחד, ולכן גם בפרי, שיש בו רק זרע אחד.
עוזרר חד-גלעיני בולט בנוף הסתיו בהיותו מכוסה כולו בפירות אדומים זוהרים. הפרי כדורי מוארך, קטן יותר מפרי ה
עוזרר הקוצני, נישא על
עוקץ ארוך, ובו רק גלעין אחד. טעמו פחות משובח מזה של מיני עוזרר אחרים. הפרי מוארך ולא כדורי, בניגוד ל
עוזרר אדום, אך זה לא סימן טוב. באין פירות דומה עוזרר חד-גלעיני ל
עוזרר קוצני.
עוזרר חד-גלעיני הוא עץ נדיר בארץ, גדל רק בקצה הצפון: ביער אודם בגולן, בהר קטע וסביבתו בחרמון, ואולי גם בגליל העליון באזור "כביש הצפון". תפוצתו העולמית נרחבת, משתרעת בארצות הים התיכון, והלאה צפונה לאירופה ומזרחה לאסיה עד הודו.
בסוג עוזרר נכללים 200 מינים, הגדלים בעיקר באזורים ממוזגים צפוניים משני עברי האוקיאנוס האטלנטי, במיוחד בצפון-אמריקה, שם משמשים במעורב שמות עממיים שונים באנגלית. 4 מינים בארץ: עוזרר קוצני שהוא שכיח ופירותיו צהובים; ו-3 מינים נדירים שפירותיהם אדומים, וקשה להבדיל ביניהם.
הצמח נכלל ברשימת המינים האדומים הנמצאים בסכנת הכחדה.
כתב: מייק לבנה
מקורות מידע
הצמח במקורות
העוזרר (לאו דווקא מין זה) נזכר במשנה פעמים אחדות (מעשרות, דמאי, כלאיים, עוקצים), בשמות עוזרר או עוזרד. מכיוון שבערבית נשמר עד היום השם זערור (זעיר, היינו תפוח זעיר) – התקבל כיום הנוסח עוזרר.
כתב: מייק לבנה
מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו: נדרשת לו תוספת השקיה של 200 ליטר למ"ר או 200 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים: שפלה, חוף, הר, נגב
צורת חיים: שיח
קצב צמיחה: בינוני
גובה: 3.00 מ'
קוטר: 3.00 מ'
איברים דקורטיביים: עלים, גזע, פרחים, פירות
שימוש מומלץ: עץ קטן, עץ קישוטי
עמידות לתנאי קרקע קשים: גבוהה
תנאי הארה: שמש עד צל
מידע גנני נוסף: עלול ליצור סורים, פרי אכיל
כתבו: יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות