לשון-פר סמורה

צמח עשבוני רב־שנתי גבוה המתנשא לגובה של 1 מטר ויותר, רוב חלקי הצמח מכוסים שיכים זיפניים מלבינים דוקרנים. בחורף מצמיח הצמח שושנת עלים על פני הקרקע. העלים ארוכים, מעוגלים בראשם ומזכירים לשון פרה. שטח פני העלה מחוספס. באביב מצמיח הצמח כמה עמודי תפרחת גבוהים. הפרח דמוי מסמר, דו־מיני. אורך הכותרת עולה על 1 ס"מ. צינור הכותרת זקוף. צבע עלי הכותרת כחול, תכלת או לבן. הלוע סגור ב-5 קשקשים זעירים.

5 אבקנים חבויים בצינור הכותרת. הפרח מכיל צוף. אונות הגביע קהות בראשן. לאורך העורק הראשי בגביע שורה של זיפים קשים. הגביע קצר מאורך הכותרת בעת פריחה. 4 פרודות מתפתחות בשחלה, אורך כל פרודה 8-4 מ"מ, והיא ארוכה מרוחבה.

ברפואה העממית נעשה שימוש בעיקר בעלים ובשורש. ניתן לרפא פצעים בעור ע"י הנחת עלים כתושים על המקום הפגוע. כוויות ונגעים בעור ניתן לרפא במשחה שהוכנה מעלים כתושים של הצמח בתוספת שמן זית. מריחת המשחה מרפאה כוויות. חליטת העלים ושתיית החליטה, משמשת כנגד תולעים ושטפי דם. עלים צעירים נאכלים חיים או מבושלים.

צמח נפוץ מאד, בחגורת הספר בחבל הים תיכוני, מהנגב הצפוני, הרי יהודה, גליל עליון ותחתון. גדל בבתי גידול קרטוניים, בצדי דרכים בשדות, בבתה, ובמדבריות. פורח בחודשי פברואר עד מאי. תפוצתו סהרו־ערבית.

כתבה: ערגה אלוני

מומלץ לקריאה

על האבקת לשון פר-סמורה

מקורות מידע

מידע גנני

צריכת מים - לאחר התבססותו: נדרשת לו תוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר או 100 קוב לדונם בשנה באזורים שיש בהם לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים: שפלה, חוף, הר, בקעה, נגב
צורת חיים: עשבוני
קצב צמיחה: בינוני
גובה: (מ') 1.20
קוטר: (מ') 0.50
איברים דקורטיביים: פרחים, עלים
שימוש מומלץ: ערוגות פורחות
עמידות לתנאי קרקע קשים: גבוהה
תנאי הארה: שמש
מידע גנני נוסף: באזורי הארץ השונים קיימים תתי־מין עם צבעי פריחה שונים

כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות.