אלקנה סמורה היא
בן-שיח עשבוני רב-שנתי, גובהו 15–30 ס"מ. שם הצמח נגזר משמו הערבי אל חינה, בשל חומר הצבע האדום שהופק משורש הצמח (בדומה לחינה האמיתית, המופקת מהצמח כופר). העלים מוארכים,
מסורגים,
יושבים על הגבעול. אורכם 2–3 ס"מ, שפתם תמימה. שערות לבנות זיפיות ומפוסקות מצויות ברוב חלקי הצמח.
אלקנה סמורה פורחת בין פברואר למאי. ה
כותרת צבעה כחול, ההופך לוורוד לילכי עם הזדקנות הפרח. הפרח
דו-מיני, דמוי מסמר. עלי-הכותרת מאוחים בבסיסם ומתפשקים בראשם. אורך הכותרת 10 מ"מ. בפנים המבוא נמצאים ה
אבקנים, ושם הצבע כהה. המבוא אינו חסום בקשקשים בדומה למבנה פרחי לשון הפר, אלא בקמטים רדודים. ה
גביע בן 5
אונות דמויות איזמל, והוא עוטף בפרי 4
אגוזיות (לעתים פחות). לכל אגוזית תוספת שומנית בבסיסה. גופי השומן נאכלים על-ידי נמלים, המפיצות בדרך זו את הזרעים.
אלקנה סמורה נפוצה בבתות-ספר ימתיכוניות בקרקע גירנית קירטונית. תפוצתה העולמית מזרח ימתיכונית.
כתבו: ערגה אלוני ומייק לבנהמקורות מידע
מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו: נדרשת לו תוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר או 100 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים: שפלה, חוף, הר, בקעה, נגב
צורת חיים: שיח נמוך
קצב צמיחה: מהיר
גובה: 0.30 מ'
קוטר: 0.50 מ'
איברים דקורטיביים: עלים, פרחים
שימוש מומלץ: צמח כיסוי, מסלעות, צידי דרכים
עמידות לתנאי קרקע קשים: גבוהה (כולל חוליות, קירטונית , גירניות ומלוחות)
תנאי הארה: שמש
מידע גנני נוסף: קיימים מינים נוספים היכולים לשמש בגינון ביניהם: אלקנת הצבעים, אלקנת הגליל ואלקנה מזרחית
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות.