ידוע בשמו העממי "ענבי שועל". רעיל, כנראה במיוחד בפרי לא בשל, כרבים מבני משפחתו. זהו צמח
עשבוני מסועף,
חד-שנתי לרוב, גובהו 60 ס"מ. צומח בבתי גידול עשירים בחנקן: מעזבות ואשפתות, גינות וצידי-דרכים, וגם בשדות שלחין קיציים ולרגלי רותם בחולות החוף.
פורח מאפריל עד ספטמבר. הפרחים קטנים, דו-מיניים. ה
שחלה עילית, בת 2 מגורות. הפרחים לבנים עם מרכז צהוב. 5 עלי ה
גביע מאוחים. עלי ה
כותרת מאוחים בבסיסיהם לצינור קצר, ופרושים בראשם כגלגל או פעמון. 5 ה
אבקנים נישאים על זירים קצרצרים, המאבקים יוצרים קונוס במרכז הפרח, והם המקנים לפרח את הלב הזהוב. אין צוף, ההאבקה נעשית על-ידי חרקים שוחרי אבקה. הפרי כדורון שחור מבריק או ירוק, קוטרו 4 מ"מ. רעיל לאדם, אך נאכל (ומופץ) על ידי ציפורים.
העלים רכים, ביציים.
דומה מאוד למין
סולנום שעיר (פרט לצבע הפרי, שהוא צהוב או אדום בסולנום שעיר), יש הרואים בהם מין אחד. גדל כמעט בכל אזורי הארץ. תפוצתו העולמית רחבה. משמש ברפואה העממית הערבית לטיפול בפגעי-עור ובטחורים. יש המזהים אותו עם "ענבי רוש" (דברים לב, לב).
סולנום הוא סוג רב-מינים (1,700 לפי חלק מהמקורות), ובו בין היתר צמחי תרבות חשובים שמוצאם מאמריקה: תפוח-אדמה (סולנום הפקעות), חציל. בעבר נכללו בו גם עגבניה ופלפל, לאחרונה הופרדו אלה לסוגים בפני עצמם. כן נהוג לגדל מינים אחדים של צמחי נוי מהסוג סולנום. בארץ גדלים בר 4 מינים, ועוד 2 מינים גֵרים.
כתב: מייק לבנהמקורות מידע
זהירות הצמח רעיל!
חומרי הרעל נמצאים הכל חלקי הצמח בעיקר בפרי לא בשל. החומרים הרעילים הם: סולנין, אלטרופין, ועוד חומרים ציאניניים.
אכילת חלקים מהצמח עלולה לגרום למוות.
ציפורים ועטלפים אוכלים בהנאה מהפירות הבשלים של מינים מסויימים מהמשפחה, וכך מפיצים אותם.