חלמית גדולה היא צמח
רב-שנתי מסועף, העשוי להגיע לממדים גדולים: גובה וקוטר של מטר אחד, וצפיפות רבה עד כדי שליטה בלעדית בשטח נרחב. השורש שיפודי. ה
גבעול מכוסה שערות דלילות. העלה נישא על
פטוטרת ארוכה. ה
טרף עגול, גדול, מחולק לעתים ל
אונות ככף-יד. האונות משוננות, והמפרצים בין האונות רדודים, עומקם משתנה, לרוב הוא מגיע לכדי רבע מקוטר העלה. העלים והפרי אכילים, חיים או מבושלים, מכאן שם הצמח בעברית (מלשון לחם בחילוף אותיות) וגם בערבית (חובייזה, מלשון חובז, שמשמעו לחם). הצמח התפרסם כאשר שימש העשרה למזון הדל של תושבי ירושלים היהודית בהיותה במצור במלחמת העצמאות. טוענים שהעלים עשירים במיוחד בוויטמין A.
חלמית גדולה פורחת בעיקר מפברואר עד אפריל. הפרחים ערוכים בקבוצות בחיקי עלים. הפרח גדול ויפה, עשוי להגיע לקוטר של 4 ס"מ ויותר. 5 עלי ה
כותרת צבעם ורוד–כחלחל עם עורקים ארגמניים כהים. לרוב הם
מפורצים מעט בראשם. הכותרת שזורה בעודה בכפתור. 5 עלי ה
גביע קצרים פי 3 מעלי הכותרת, והם מאוחים בבסיסיהם. מתחת להם יש עוד 3 עלי
גביעון לא מאוחים. ה
אבקנים רבים, זיריהם מאוחים לצינור העוטף את עמוד העלי. הפרח מואבק על-ידי דבורים קטנות לוקטות אבקה. הפרי נראה כעוגה פרוסה לפרוסות. גם הוא אכיל.
חלמית גדולה חובבת חנקן, והיא גדלה בעיקר ב
בתי-גידול מושפעי-אדם: מרבצי צאן ובקר, אשפתות, ישובים נטושים, גינות, וכן בקיני נמלים ובערוצים בערבות. היא נפוצה בכל חלקי הארץ. תפוצתה העולמית רחבה בארצות הים התיכון וצפונה ומזרחה.
הפרח הגדול, שילוב הצבעים היפה ושפע הפריחה מעלים תוכניות לאמץ את החלמית הגדולה כצמח נוי. ברפואה העממית מקובל ריר הצמח כמחטא, וכן משתמשים בו לריפוי מחלות דרכי הנשימה (שיעול), דרכי השתן, פגעי עור, שלשול, מחלות-עיניים. חפיפת השיער במרתח חלמית נחשבת כמחזקת את שורשי השיער.
בסוג 40 מינים, 6 מינים בארץ.
כתב: מייק לבנהמקורות מידע
הצמח במקורות
חוקרים רבים מזהים את ריר החלמות, המופיע באיוב ו', ו' כריר של מיני הצמחים הנמנים על הסוג חלמית. במשנה היא מופיעה כצמח המכיל בגבעולו נוזלים, שבהם שימרו זרעים: "אין נותנים זרע דלעת לתוך החלמית שתהא משמרתו" (כלאיים א', ח'). המפרשים נחלקים בזיהוי החלמית:ר' עובדיה מברטנורא מזהה אותה עם החלמות המוזכר במשנה: "חלמית בערבית כובוזא ובלעז מלווא". הרמב"ם מזהה את הצמח עם חוטמי –"חלמית מדברי" (חובוזי ברי). רש"י התייחס לתכונתה המיוחדת של החלמית- הפניית העלים לכיוון השמש. בפירושו למילה "הראני" (שבת ל"ה, ע"ב) אומר רש"י: "עשב הקרוי מלוה ולין שלו נוטין לצד החמה. שחרית כפופין למזרח, ובחצי היום זקופין ולערב כפופין מאד למערב". בתוספתא מוזכרת החלמית כצמח בר שנאכל ע"י האדם.
ברפואה העממית נחשב הצמח כמחטא:
כל חלקי הצמח מכילים ריר מחטא, היעיל מאד נגד שיעול, הפרעות בדרכי הנשימה ובדרכי השתן, וכתרופה בדוקה נגד פצעי נמק, כוויות ומחלות עור דלקות ועוד.