צמח
חד-שנתי זקוף, גובהו עד חצי מ'. שכיח במעזבות. מפתיע דמיונו של הצמח לסרפד, שאין ביניהם כל קרבת-דם. יתכן שדמיון זה מסייע לנזמית להרתיע אוכלי-עשב ומזיקים. אולם דמיון זה הוא חיצוני, ויזואלי בלבד, ואין לנזמית כל שערות צורבות. דוקא את קרובו, הנזמית הלופתת, אין הצמח מזכיר כלל. העלים מעניינים ויפים: מתארם אזמלי רחב כשל עלי סרפד, וכמותם הם
משוננים שינון מסורי עמוק. אך הם, בעיקר העלים העליונים, דו-צבעיים: ראש העלה ירוק רגיל, בסיסו לבן צחור, לפעמים נמסך בו מעט גוון ורדרד. ה
גבעול מצולע, מרובע בחתך-רוחב, חלול.
פורח מינואר עד מאי. הפרח לבן,
דו-שפתני, אופייני למשפחתו. צינור ה
כותרת בולט הרבה מתוך ה
גביע, מתרחב בראשו. השפה העליונה כקסדה, שעירה. השפה התחתונה מפושקת, אונתה האמצעית משונצת בבסיסה, הצדדיות קצרות ומעוגלות. בתוך צינור הכותרת יש טבעת של שערות. הפרחים ערוכים ב
דורים החרוזים על הגבעול, עטופים בעלים.
הצמח גדל במקומות עשירים בחנקן: מרבצי צאן ובקר, מעזבות, צידי דרכים – ממש כמו ה"מודל לחיקוי" שלו, הסרפד. נפוץ בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון. בסוג 40 מינים, בארץ 4.
כתב: מייק לבנהמקורות מידע