עכנאי שרוע הוא צמח
עשבוני רב-שנתי או בן-שיח שרוע (ולעיתים זקוף, בניגוד לשמו) המסתעף מבסיסו. שכיח בהמוניו, פרחיו הם בין התורמים העיקריים לצבע כחול בנוף הארץ. גובהו 30-80 ס"מ. כל אברי הצמח מכוסים בצפיפות בזיפים דלילים וארוכים או בשערות. העלים צרים וארוכים,
מסורגים,
תמימים, שפתם חלקה. בסיסי ה
גבעולים מעוצים.
עכנאי שרוע פורח במשך כל האביב והקיץ, ממרס עד אוגוסט. התפרחת חד בדית, הפרחים
יושבים בצד אחד של הגבעול, המתעקל כשבלול או כזנב עקרב. הפרח דו מיני, גדול (אורכו 15-25 מ"מ), עלי ה
כותרת מאוחים לצינור או לשופר א-סימטרי מעט, המזכיר פה פעור של נחש (מכאן השם: עכן הוא נחש). 5 ה
אבקנים ועמוד ה
עלי בולטים מתוך לוע הפרח ומעצימים את הרושם של פי נחש, האבקנים הכפופים מדמים שיניים מעוקלות, והעלי ה
שסוע נראה כלשון של נחש. צבע הכותרת ורוד בצעירותה, והוא הופך לכחול סגול לאחר יום. שינוי צבע הכותרת מתרחש במהלך היום והוא קשור לגיל הפרח ויתכן גם שלמצב האבקתו. לאורך הכותרת מודגשים עורקים כהים. מדי יום נפתח פרח חדש מעל קודמו, ותוך כדי כך מתיישר ציר התפרחת. עלי ה
גביע זקופים, מספרם 5, הם גדלים ומתרחבים עם הבשלת הפרי ואינם נושרים מהגבעול. הפרי
אגוזית. מספר האגוזיות בין 1–4, והן חבויות בגביע.
עכנאי שרוע צומח ב
בתות-ספר, בבתות ימתיכוניות, בערוצים במדבר, בחולות עצורים במישור החוף ובשדות עשבוניים בכל הארץ. האוכלוסיה של חוף הים התיכון נחשבת לאקוטיפ מיוחד, שרוע ועמיד לרסס. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
בסוג עכנאי 40 מינים, רובם ימתיכוניים, בארץ 5, מהם 4 ימתיכוניים ואחד מדברי. כן מגדלים מינים אחדים כצמחי-נוי.
כתבו: ערגה אלוני ומייק לבנה
מקורות מידע
מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו: נדרשת לו תוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר או 100 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים: שפלה, חוף, הר, בקעה, נגב
צורת חיים: שיח נמוך
קצב צמיחה: מהיר
גובה: 0.50 מ'
קוטר: 0.60 מ'
איברים דקורטיביים: פרחים
שימוש מומלץ: מסלעות, ערוגות, צידי דרכים
עמידות לתנאי קרקע קשים: גבוהה (למגוון קרקעות)
תנאי הארה: שמש
מידע גנני נוסף: מיני העכנאי הנוספים שגדלים בר, יכולים לשמש בגינון
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות