רכפה גדולה היא צמח
חד-שנתי ירוק זקוף, גובהו 30 עד 70 ס"מ. ה
גבעולים גסים ועבים, מגובששים ומכוסים שערות ופטמות. עלי הבסיס
תמימים, עלי ה
גבעול שסועים עמוקות לאונות סרגליות.
רכפה גדולה פורחת מפברואר עד מאי. התפרחת מעין
שיבולת, התפרחות גדולות, מרוכזות בראשי
הגבעולים, צפופות. לכל פרח יש חפה. הפרח דו-מיני. 5 עלי ה
כותרת מפורדים, שסועים ל
אונות, וה
אונות שסועות שנית לאונות-משנה. עלה
הכותרת העליון גדול מהיתר. צבע הפרח לבן עכור עד צהוב חיוור. ה
אבקנים רבים, צבעם חום–אדמדם בצעירותם, אחר-כך לבן. הפרח מפריש צוף ומואבק על-ידי חרקים, אולי גם בה
אבקה עצמית. הפרי משתלשל, עבה. אורכו 10–15 מ"מ וקוטרו כאורכו. לאורך הפרי נמשכות בליטות מחוספסות או שעירות. בראשו 3 שיניים. הזרעים מגובששים.
רכפה גדולה היא מין
אנדמי לארץ-ישראל, וגם כאן אינו שכיח. התגלה בידי החוקר המובהק של צמחיית המזרח התיכון במאה ה-19, השוויצרי אדמונד בואסייה. גדל בעמקים ובאדמות עמוקות בשדות-בור בצפון הארץ ובמרכזה, בחבל הימתיכוני ובחבל-הסְפָר.
תפוצתו העולמית מצומצמת כאמור רק לארץ-ישראל.
בסוג רכפה 60 מינים, 12 בארץ, רובם
חד-שנתיים, חציים מדבריים וחציים ימתיכוניים. בתרבות מגדלים את
רכפת הצבעים להפקת צבע צהוב, ורכפה ריחנית להפקת שמן אתרי לתעשיית תמרוקים.
כתב: מייק לבנה מקורות מידע
הצמח במקורות
מוזכרת במשנה כצמח שממנו הפיקו חומר לצביעת אריגים (כל מיני הריכפה ובעיקר "ריכפת הצבעים").