שברק מצוי

צילום: © נתאי גלזמן
צילום: © נתאי גלזמן
  • שם הפרח: שברק מצוי
  • שם מדעי: Ononis natrix
  • שם כללי: Shrubby Rest-harrow
  • שם ערבי: אַוואסְבּי, אַוואסבָּה
  • משפחה:קטניות Fabaceae
  • מס' עלי כותרת: 5
  • צורת העלה: מנוצה
  • שפת העלה: משונן
  • בית גידול: חברות שיחים (בתה וגריגה)
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: שיח ובן-שיח
  • תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, בקעת הירדן
  • עונת הפריחה: מרץ, אפריל, מאי, יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר
  • צמח צופני

בן-שיח קטן, מכוסה בשערות בלוטיות המפרישות חומר דביק.
העלה תלתני, העלעלים צרים וארוכים, העלעל האמצעי נישא על פטוטרית (עוקץ נוסף קצרצר). העלעלים משוננים, השיניים הן קצות עורקי העלה. בבסיס העלה יש שני עלי לואי גדולים דומים לעלעלים, והם מעורים בפטוטרת העלה. בחלקו העליון של הצמח העלה לפעמים לא תלתני, נותר ממנו רק עלעל אחד.
פורח כמעט כל השנה פרט לשיא החורף, בולט בפריחתו בנוף בעיצומו של קיץ, כשמעטים פרחים אחרים.
הפרח צהוב, נוטה מעט לכתום, מצוייר בקוי-אורך אדומים יפים הדומים ל"קוי צוף", אך אין בפרח צוף. האבקנים מחולקים לשתי קבוצות, 5 קצרים ו-5 ארוכים, זיריהם של כל 10 האבקנים מאוחים לצינור. הפרח מואבק על-ידי חרקים, בעיקר דבורים. יש גם מקרים של האבקה עצמית.
הפרח הנבול נוטה מטה, מסמיק–מתכהה, לא נושר. הפרי הוא תרמיל באורך 2 ס"מ, יותר מהרגיל בסוג.
תפוצתו ימתיכונית, עם חדירה כלשהו למדבר. נפוץ בבתה, במיוחד על קירטון. במין זה הוגדרו תת-מינים שונים בחלקי הארץ השונים.
השם העברי של הסוג גזור מן השם הערבי המקומי.
הסוג כולל 70 מינים בעולם, 16 מינים בארץ.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע

מידע גנני

צריכת מים לאחר התבססותו נדרשת לו תוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר או 100 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים - שפלה, חוף, הר, בקעה, נגב
צורת חיים - שיח נמוך
קצב צמיחה - מהיר
גובה (מ') - 0.40
קוטר (מ') - 0.40
איברים דקורטיביים - פרחים
שימוש מומלץ - צמח כיסוי, מסלעות, צידי דרכים
עמידות לתנאי קרקע קשים גבוהה
תנאי הארה - שמש
מידע גנני נוסף - קיים תת-מין חופי, צר -עלים.

כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות