כל המינים בסוג זה הם צמחים
עשבוניים שעליהם
מורכבים מ-5 עלעלים: שניים מהם יוצאים מבסיס העלה, ונראים כעלי-לואי; 3 האחרים יוצאים מנקודה אחת בראש ציר העלה, כעלה תלתני. כל ה
עלעלים דומים, ושפתם תמימה. העלה חסר קנוקנות.
השם עלול להטעות, כי אין לו כל קשר עם "פרח הלוטוס" של המצרים וההודים, הסינים והברהמינים אשר שייך לסוג Nelumbo שהוא בן משפחה אחרת.
הפרח של הלוטוס הוא פרח
פרפרני טיפוסי, במינים רבים צבעו צהוב עם קוים אדומים עדינים משורטטים לאורך מפרש הכותרת. במינים אחרים הוא ורוד, ובמין אחד בארץ (
לוטוס מדברי) – אדום.
האבקה הדדית מתרחשת בזכות הפרדה בזמן בין הבשלת החלק ה
זכרי והחלק ה
נקבי של הפרח – תחילה מבשילה האבקה שבאבקנים, ורק אחרי ימים אחדים מסוגלת ה
צלקת לקלוט אבקה. הלוטוס נוקט בשיטת "משחת השיניים", אחת מ-4 צורות-האבקה שונות הנפוצות במשפחתו: ה
אבקנים מבשילים כבר כאשר הפרח עודו בניצן. האבקנים כלואים בסירה, ומפרישים אבקה המצטברת בראש הסירה. משנפתח הפרח, הרי עם כל ביקור של חרק בפרח נלחץ החוצה גושיש קטן של אבקה מתוך סדק בביקור הבא יצא שוב גושיש נוסף, לאבק את החרק הנוסף. קל לחקות את ביקור החרק על-ידי לחיצה בקיסם על משוטי הכותרת. מאוחר יותר משתרבבת הצלקת אל אותה עמדה, דרך אותו סדק בקצה הסירה, לקלוט אבקה שהחרק הביא מפרח אחר, צעיר יותר. לעתים מתרחשת בכל זאת גם האבקה עצמית. אין לפרח צוף, והחרקים (בעיקר דבורים) באים אליו למען האבקה שבו.
הפרי הוא תרמיל ישר, צר וארוך, והוא נפתח בשתי קשוות. יש פרטים רעילים המכילים חומרים המשחררים את הרעל ציאניד בזמן שמרסקים או לועסים את העלה, ויש אוכלוסיות שונות במידת רעילותן באותו מין.
בסוג 80 מינים. בארץ 14 מינים, חציים
חד-שנתיים וחציים רב-שנתיים. מין זה הוא צמח חד-שנתי שרוע ומסועף, שולח ענפים שאורכם 10–40 ס"מ.
העלים שעירים. ה
עלעלים גדולים. פורח באביב, פריחתו ממושכת. ה
גביע דו-שפתני. צבע הפרח צהוב עז, אורכו 1 ס"מ. על מפרש ה
כותרת מצויירים קוי אורך אדומים עדינים. הפרחים ערוכים בקבוצות של 2–3. ה
תרמיל דק, גלילי (חתכו עגול, בקוטר 2.5 עד 5 מ"מ), דומה בעוביו לגבעול. גונו ירוק, נוטה מעט לאדום. בקצהו חוד דמוי חוט דק, בבסיסו הוא
יושב בתוך ה
גביע, הבולט בצורתו הדו-שפתנית. הזרעים צהבהבים–ירוקים.
שכיח ברוב אזורי הארץ, פרט למדבר וערבה מובהקים. מעדיף אדמה כבדה, גדל גם בקרקע חולית. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.
כתב: מייק לבנהמקורות מידע