חורשף צהוב

חוף גדור, 6-2021. צילום: © שרה גולד
חוף גדור, 6-2021. צילום: © שרה גולד
  • שם הפרח: חורשף צהוב
  • שם מדעי: Atractylis carduus
  • שם כללי: Yellow Distaff-thistle
  • שם ערבי: שוֹק אל-ג'מל جلوة
  • משפחה:מורכבים Asteraceae
  • מס' עלי כותרת: מאוחה
  • צורת העלה: מחולק לאונות
  • שפת העלה: משונן
  • בית גידול: קרקעות קלות
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: שיח ובן-שיח
  • תפוצה בארץ: חוף הים התיכון, מדבר שומרון, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה
  • עונת הפריחה: אפריל, מאי, יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר
חורשף צהוב הוא קוץ רב-שנתי מדברי זקוף מתת-משפחת הצינוריים. גובהו 25 ס"מ. הצמח מסתעף מעט, נופו דליל. הגבעולים קרחים, לבנבנים. גם הקרקפות וגם העלים קוצניים נוקשים. העלה מוארך, דוקרני מאוד.

חורשף צהוב פורח במשך כל האביב והקיץ, מאפריל עד אוקטובר. הקרקפת דמויית כד. חפי המעטפת הפנימיים ערוכים בדורים רבים, רעופים, והם קוצניים. גבם שעיר מעט. חפי המעטפת החיצוניים גדולים, מסועפים, דומים לעלי הגבעול, קוצניים מאוד. כל הפרחים צינוריים, דו-מיניים. צבעם צהוב חיוור, צבע נדיר בין הקוצים בארץ. הפרי מכוסה בצפיפות בשערות מבריקות. בראשו ציצית ששערותיה מנוצות ובבסיסה טבעת.

חורשף צהוב גדל במפוזר בכורכר בדרום מישור החוף ובחולות פנימיים במדבר, וכן בערוצים במדבר קיצוני.

בסוג חורשף נכללים 25 מינים, בארץ 6, מהם 5 סגולי פרחים ואחד צהוב. השם מקורו בערבית, והוא מופיע בעברית כבר בספרות ימי הביניים, ומתייחס במקורו לסוגים שונים של קוצים שונים שחלקים מהם אכילים.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע