עשב-בר
חד-שנתי ריחני המשמש כתבלין. החקלאים רואים בו עשב-רע. גדל בשדות קמה ובשוליהם, לעיתים במשטחים.
הצמח קירח. גובהו שונה, לרוב 60 ס"מ. צורתו אופיינית למשפחתו:
גבעול מסתעף הנושא עלים גזורים 3 פעמים לאונות דקיקות, ותפרחת במבנה של סוכך מורכב. היא בולטת בפריחתה מעל לקמה.
הנירית פורחת מאוחר באביב ובראשית הקיץ. הפרחים צהובים. ל
סוכך ולסוככונים אין עלי-מעטפת. הפרחים מואבקים על-ידי זבובים וחיפושיות.
שכיחה בקרקעות כבדות בכל הארץ מהנגב הצפוני וצפונה. עליה נאספים לשימוש כתבלין, בעיקר לכבישת זיתים, גם להעשרת טעמו של סלט ירקות טריים. טעמה מזכיר אחישבת ("שמיר" בלשון השוק), וקצת גם שומר.
המין יחיד בסוגו.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון ומעט צפונה.
כתב: מייק לבנהמקורות מידע
הצמח במקורות
האמורא הארצישראלי ר' הושעיה מסיק מהכתוב באיוב: "לימדתיך תורה דרך ארץ: שדה שהיא מעלה חוחים יפה לזרעה חיטים. שדה שהיא מעלה באשים יפה לזרעה שעורים".
פליקס טוען כי הזיהוי של באשה מתאים לנירית הקמה .
אפשר ששמו באשה מעיד על הריח החריף הנודף מכל חלקי הצמח.
קישורים
מתכון למלפפונים חמוצים עם נירית הקמה