קדד קדוש

צילום: © עמיקם שוב
צילום: © עמיקם שוב
  • שם הפרח: קדד קדוש
  • שם מדעי: Astragalus sanctus
  • שם כללי: Holly Milk-Vetch
  • שם ערבי: גֶרן
  • משפחה:קטניות Fabaceae
  • מס' עלי כותרת: 5
  • צורת העלה: מנוצה
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: מדבר
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: שיח ובן-שיח
  • תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, גלבוע, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, בקעת הירדן
  • עונת הפריחה: ינואר, פברואר, מרץ, אפריל, מאי
קדד קדוש הוא צמח רב-שנתי ערבתי. הוא מסתעף לענפים אלכסוניים רבים, מלבינים. הופעתו מאפירה, בגלל כסות של שערות משי. מבנהו כדורי דליל, קוטרו 25 ס"מ. העלה מנוצה, אורכו עד 10 ס"מ, ובו 4–7 זוגות עלעלים אליפטיים צרים מרוחקים זה מזה. העלעל צר וארוך, אליפטי עד סרגלי. לא מצאתי מדוע קרא לו מגלהו – השוייצרי אדמונד בואסיה בן המאה ה-19 – בשם "קדוש", אולי מפני שהתגלה לראשונה בארצנו, ארץ-הקודש.

קדד קדוש פורח מפברואר עד מאי. הפרח גדול, צר וארוך, (עד 30 מ"מ), צבע הכותרת סגול, ורוד או ארגמן, עם כתמים לבנים בקצות המשוטים. הגביע מכוסה שערות שחורות או לבנות. הפרחים ערוכים בתפרחות דלילות, ובהן 6–16 פרחים. עוקץ התפרחת זקוף, אורכו כאורך העלים שסביבו. הפרי כפוף כחצי טבעת, אורכו 2.5–7.5 ס"מ. רוחבו 3–4 מ"מ, בקצהו מקור ישר.

קדד קדוש הוא צמח של ערבות ובתות-ספר, גדל ברוב אזורי הארץ פרט להרים הימתיכוניים. תפוצתו העולמית משתרעת בעיקר במערב אסיה.

קדד הוא סוג ענק של קטניות עם פרחים פרפרניים ועלה מנוצה למספר גדול של זוגות-עלעלים. אין קנוקנת בקצה העלה, ובכך קל להבדיל בין קדד לבין בקיה. מאפיין את הסוג פרי קדוד, היינו שקליפתו כפופה מתפר-הגב פנימה ויוצרת מחיצה המחלקת את הפרי לאורכו לשתי מגורות. קל לזהות את ייחודו של הפרי לפי השקע שלאורך תפר-הגב. הסוג קדד הוא מתחרה רציני על התואר "הסוג עם מספר המינים הגדול ביותר" – מונים 2000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע