עכובית הגלגל היא צמח
עשבוני קשיח
רב-שנתי, שמבנהו הכללי כדורי דליל, והוא נחשב לדוגמה קלאסית ל"צמח-גלגל". צמח-גלגל הוא צמח שאחרי מותו מתגלגל ברוח כולו כיחידה אחת להפיץ את זרעיו, כלומר שיחידת התפוצה שלו היא הצמח השלם (פרט לחלקיו התת-קרקעיים הרב-שנתיים). אלה צמחים כדוריים במבנה, אשר בהבשיל הזרעים מת כל חלקם העל-קרקעי, אך נותר נוקשה. בבסיסו נוצרת רקמת-ניתוק, והוא הופך לכדור הנישא ברוח. צמחים כאלה טיפוסיים לנוף שטוח וחסר מכשולים (לא לחורש, למשל). כיום אפשר לראות המוני עכוביות כשהן נלכדות בצד-הרוח של גדרות-מרעה.
גובה הצמח 50 ס"מ, וכך גם קוטרו. בהתייבשו נותר שלד כדורי קל-משקל, אשר העלים הגדולים, המתקשים כקלף, משמשים לו מפרשים להסיעו ברוח. הצמח מסועף. מתוך שורש רב-שנתי יוצאים עלים גדולים, הערוכים כשושנת בבסיס הצמח. העלים
מפורצים, קוצניים בשוליהם, נבדלים מעלי קוציץ בצבע האדום של העורק הראשי שלהם. גם לאורך ה
גבעולים צומחים עלים גדולים למדי. הגבעולים עבים, ובהם מיץ חלבי.
עכובית הגלגל פורחת באביב, ממרס עד מאי (ובחרמון עד יולי). בראש כל ענף נישאת
קרקפת מורכבת, שקוטרה 4–8 ס"מ, מוצאה מקבוצה של קרקפיות. לכל אחת מן הקרקפיות עלי-מעטפת קוצניים, ובה 5–7 פרחים
צינוריים בלבד, וגם מתוך אלה פורה רק פרח אחד. אבל פרח בודד זה גדול ומפותח, ומין זה הוא אחד המעטים במשפחתו שפרחיו נראים לעין בנקל, יפים למדי. צבעם צהבהב מבפנים, ארגמני מבחוץ. הפרח מואבק על-ידי דבורים קטנות.
עכובית הגלגל גדלה כמעט בכל חלקי הארץ, משני עברי בקע הירדן, פרט לדרום הנגב ולערבה. תפוצתה בארץ רחבה, והוא. מהצמחים הימתיכוניים המעטים הגדלים בכל 3 חגורות-הרום בחרמון, ומגיעים גם למרומי ההר. העלים והזרעים נאכלים, אבל עיקר הביקוש הוא לקרקפות, הנאכלות בצעירותן בדומה לקנרס (ארטישוק), וכן כשהן מבושלות עם בשר. הביקוש לקרקפות גדול, והן נאספות בהמוניהן ואף נמכרות בשווקים – עד כדי כך שהצמח עמד בסכנת הכחדה והוכרז כצמח מוגן. כיום מגדלים עכובית בחקלאות.
תפוצתה העולמית משתרעת בדרום-מערב אסיה.
המין יחיד בסוגו.
כתב מייק לבנה
מקורות מידעעכובית הגלגל מוזכרת ככל הנראה בתנ"ך בשם גלגל, בישעיהו: "ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה" (ישעיהו י"ז, י"ג) בדברים אלו גוער ישעיהו בעם ישראל שהם מתנתקים משורשיהם ובקלות עוזבים את כור מחצבתם.
ובתהילים: "אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח"(תהילים פג' יד') צמח זה מסמל אויב נידף ברוח וחוסר יציבות.
בספרות חז"ל הוא מופיע יחד עם הקינרס כצמח מאכל, בשם הדומה לשם הערבי של ימינו עַכּוּב : "וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה, קוץ זה קינרס, דרדר אלו עכביות" (בראשית רבה פ"כ, כ"ג).
אבותינו החשיבו את העכובית כירק והתירו להכינה ליום טוב שנאמר:" אין מספרים את הירק במספרת, אך מספרין את הקנרס ואת העכביות"(תוספתא ביצה ,פג',יט')
מן העכובית הורכב, לפי אחת המסורות, כתר-הקוצים שנעטר לישו. החוקר הישראלי פרופ' אבינעם דנין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, זיהה גרגרי אבקה של עכובית הגלגל על שריד ארכיאולוגי הידוע בשם
התכריך מטורין, שנחשב לחלק מתכריכיו של ישו שנשמר בכנסייה בעיר טורין באיטליה. היות והצמח הוא מזרח ימתיכוני ואיננו גדל באיטליה, גילוי זה נחשב כתמיכה באמונה שפריט הזה מקורו בארץ ישראל.
הערבים אוספים את עלי הצמח ותפרחתו בתחילת האביב, ומשתמשים בו כירק לסלט. זרעי העכובית עתירי שומן וראויים למאכל.